סימן נג
(לסי' עב). מלוה על המשכון וקבע זמן והעביר הזמן ולא פרע ונאבד או נגנב, י"ל דאחר הזמן כלתה חיוב שמירתו. ופרוטה דר"י בטלה לגבי הפסד ביטול מעותיו. בפרט להטעם דמיחשב ש"ש על המשכון שע"י בטוח במעותיו היינו דוקא על הזמן שרוצה בהלוואה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.