סימן לב

(לסי' קצ"ה ור"ו). ראובן התחייב לב"א בקשורי תנאים סך מסוים מפני שקבל מאבי' מעות להיתר עסקא. כן צווה לפני מותו שיעשו הנשואין מנכסיו ואח"כ יחלקו היורשים בשווה. (א) ההתחייבות היא קנין אתן כן י"א דבמת הפוסק אין יורשין צריכין לקיים. אבל י"א דקנין אתן מהני. ובפרט דעתה כותבים בתנאים לשון חיוב. (ב) גם טעם הב' י"ל דאין שייך כאן. אך צ"ע אם נקרא נגמר חיובו. (ג) שעבוד דאקני יכול לחזור קודם שקנה מפני שהשעבוד חל על ההלואה וגם לא כתב חיוב, משא"כ בנדו"ד. (ד) דעת מהרי"ט דקנין דתנאים ראשונים איתנהו בחזרה. הפוסק מעות לבתו אם קנתה הבת. (ה) אבל הריב"ש ומהריב"ל חולקין אמהרי"ט. אומדנא אין שייך בנדו"ד. (ו) י"ל דכונת ראובן למעט חלק הירושה והטור והרמ"א ס"ל דיכול. (ז) דעות ופרטים בדין ממעט חלק פשוט בירושה. (ח) פי' לשון צוואת ראובן: