סימן יח
(לסי' קכ"ח). פורע חובו של חברו אם מחוייב לשלם. (א) מבריח ארי שלא מרצונו ואית לי' פסידא חייב לשלם. (ב) הדין ביש טענה לחברו, חוב גמור, יש גילוי דעת שרוצה לפרוע. (ג) גילוי דעת כשזה נהנה וזה לא חסר ג"כ מהני. (ד) אם חייב גם ביותר ממה שגלה דעתו. מה נק' ברי הזיקא:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.