סימן יב

(לסי' פ"ז). בנשבע ונוטל אם עד המסייע פוטר משבועה. (א) מחוייב שבועה וא"י לישבע אם שכנגדו נוטל בלא שבועה. אם תקנו שבועה במקום דאנן סהדי. (ב) ע"א דנסכא דר"א מה היתה עדותו. (ג) נפ"מ בין פרש"י ותוס' בסוגיא דנסכא דר"א אם יכול לחזור ולטעון, באינם יכולים שניהם לישבע אם הע"א מיקרי קם לממון. ע"א רק מחייב שבועה ואינו פוטר. מיגו עדיף מע"א ובכ"ז לא פטיר משבועה וא"כ כ"ש ע"א. נפ"מ דרש"י ותוס' הנ"ל הוא מחלוקת הרמב"ם ורשב"א. גם הראב"ד ס"ל כהרמב"ם ולא מטעמי'. משבועה לפטור אם מקרי מחיוב לפטור: