סימן ו

(לסי' למ"ד). אם מיישבין דברי העדים שלא יכחישו זא"ז ומוציאין ממון מחזקתו עי"ז. (א) פלוגתת הסמ"ע והט"ז בזה. חילוק בין אם כוונו כבר עדותן בשאר דברים א"ל. בספק בעדים עצמן אוקמינן אחזקתם אף שאח"כ יוציאו עי"ז ממון מחזקתו. (ב) ראי' שדנין הדין כמו שהוא עכשיו ויומשך מה שיומשך. (ג) אם גם כשתהי' נפ"מ בדיני נפשות כן הוא או ד"נ שאני. (ד) דין מקוה שנמדד ונמצא חסר אינו דומה לנדו"ד. (ה) כשרות מקוה נוגע רק לענין טבילת טמא. משא"כ עדים שנפ"מ ג"כ לפוטרו ממון. (ו) חזקה דגופא וחזקה דדינא. מיגו מאיסור לאיסור, משא"כ ממעשה לאיסור: