סימן ה

שכ"מ שצוה קודם מותו שיסלקו חוב של ראובן קודם לכל החובות, ושאר הבע"ח טענו אחר מותו [שאז] לא ישאר להם מה לגבות:

הנה מדין גמור זכה ראובן במעותיו, דד' שכ"מ ככתובי' ומסור' דמו, ודומה כמי שקיבל ראובן מעותיו בחייו. ע' ספ"ק דגיטין (יד, ב) דאם הי' הנותן שכ"מ זכה המקבל, ולפרש"י שם היינו אפי' שלא מסר עתה המנה ליד השליח, עוד כשמת, הוא מצוה [לקיים], וזכה המקבל גם טרם שבא לידו מה"ט, כמשפרש"י שם ד"ה דמית נותן. וכ"ש בנ"ד דהוי חוב, דאמרי' בי' הולך כזכי. ובש"ע סי' ק"ה ס"ג מבואר דאם הלוה או' לאחד זכי כו' זכה ראובן. הגם דזכי' זו י"ל דהוה מדרבנן, מ"מ כיון דמטלטלין אין לו דין קדימה י"ל דמהני נמי קנין דרבנן: