סימן ג

נדון מ"ש ח"מ סי' קע"ה סעי' ל"ד הי' בן המצר במדינה אחרת כו' אם כמ"כ הדין בשותפ' ע' רמב"ם פי"ד משכנים ה"ג ובמל"מ פי"ב מהלכ' הנ"ל דין ה' מבואר דה"ה בשותף, אך בתשו' מיי' סי' ל"ה מבואר דכל היכא דאמרי' לית בי' משום דד"מ אין כן בשותף א"כ לפ"ז צ"ע ג"כ בנד"ז דהוא סברת הגאונים להחמיר על בן מיצר ולומר דבכה"ג לית בי' משום דינא דב"מ שמא אין כן בשותף, ומ"מ נ' דלאו כללא הוא דלכאו' ענין הני טבי והני תקולי או ציירו או שרו ודאי גם בשותף כן דלפ"ז גם בדין הנ"ל י"ל כן, ולכאו' קשה למה הוצרכו לתקנת הגאונים מי עדיף מהנהו ציירי כו'. שוב מצאתי בשט"מ תשו' להרי"ף גבי לאשה לית בה משום דד"מ דמבואר משם בפשיטות דכמ"כ לשותף בקרקע א"י להוציא מן האשה א"כ פליגי אתשו' מיי' הנ"ל לכן נ' להורות כמל"מ: