ד

והנה אחר ששתק כל הג' שנים שלימים עד לסוף כמדומה בסוף שנת תר"ה או בתחלת תר"ו רשם לו ר"ט לר"צ בכתב דרך שאלה ע"ד העסק אם נצרך הוא והשיב שאין נצרך כלל וגם אז שתק, ובקיץ תר"ז שלח ר"צ לבקש חשבון מעות פקדון שלו שהי' אצל ר"ט סך ת"ק רו"כ ושיהי' נצרך להם ע"כ לא ילוה אותם וכ' לו שיוכל לעכב ממעות אלו ק"נ רו"כ עבור הפסיקה הנ"ל אשר לפ"ד זה ודאי די, וגם ע"ז לא הראה שום ערעור וכמבואר למעלה, ולכן ר"ץ לפי תומו שלח לו עוד ממעות פדיון הגיוואנט הנ"ל עשרה מאות רוכ"ס ולא חשד את ר"ט כלל שיעכב ח"ו, עד סוף חורף הנ"ל התחיל לומר שיש לו סכסוך... ומדוע יעקל עוד יותר אשר באמת אין מגיע לו כלל גם כפי הפסיקה העיקר מפני שלא נתקיים הענין כלל וכנ"ל אות ג' ואף אם לו הי' כדבריו שהמניעה מצד ר"צ מ"מ עבור מה ישלם לו האם שכרו א' לנסוע ללייפציג, ואח"כ לא שלחו ולא נסע והי' שקט בביתו, אם מ"מ יתחייב לשלם לו כאילו נסע 1, זה ודאי לא יתכן ולא יעלה על יושר בנ"א, השני מפני שהמניעה שלא נתקיים הדבר לא הי' מצד ר"ץ עצמו ברצון נפשו כ"א הוכרח לזה כנ"ל אות ב':