ג
והנה כל משך הג' שנים הנ"ל לא ביקש השכירות וגם מוהר"צ לא סילק לו מאומה, כי מאחר שלא נתקיים הענין כלל הי' בדעת מוהר"צ שלפי יושרו של מוהרר"ט בעצמו לא יבקש, כי מאחר שיש לו טובה שמונח אצלו מעות פדיון הגיוואנט ושאר סחורות סך עצום ערך ט' חדשים יותר מב"א רוכ"ס, והמדובר שיוכל להלוות אותם לבטוחים גדולים באחריותו אף שהמדובר זה הועמד בסך חמשים רוכ"ס באמת שוה יותר, א"כ יסתפק א"ע בזה נגד נסיעה א' שנוסע ז' פרסאות מה גם שהי' נוסע כן אפשר בלא"ה, ומאחר שעיקר השכירות הי' שיקבל עליו עסק שיומשך מזה עליו יראה מהוועקסלין, ועכשיו לא הי' עליו שום דבר והרי הוא בן חורין כמקדם, ומה הפסיד בזה הרי גם כל העסקים שהי' לו מקודם עסק בהם ג"כ אח"כ ולא הפסיד עי"ז דבר, א"כ כל הישר הולך לא יבקש יותר מהנ"ל, ולכן נשמר מוהר"צ לשלוח כל דמי הפדיון מהגיוואנט הבאים לידו ראשונה הכל ליד מוהרר"ט ולא השאיר אצלו מאומה, בכדי שיסתפק א"ע בזה, רק מהפדיון שבא מירידין באחרונה בשלהי חורף ובתחלת הקיץ היו אצל מוהר"צ, כן הי' הנהוג שבעה שנים היינו גם עד שנה זו ועד בכלל אף שלא נסע מאומה, וכבר נתבטל העסק מקדם עכ"ז שלח לו דמי פדיון למען יסתפק א"ע בזה, ואעפ"כ הי' בדעת מוהר"צ שלרווחא דמלתא אם יתבענו מוהרר"ט יסלק לו עבור שנה א' שבזה הי' סבור שהוא די והותר לכל הדעות. גם הי' סבור שדעת מוהרר"ט כן מאחר שראה שלא נתקיים הענין כלל, וגם שכירות לא ניתן לו, א"כ הי' לו לשאול ולעלות על דעתו שאין נותנים לו השכירות וגם לא מזכירים מאומה מענין שמגיע לו שכירות אין זה רק מפני שלא נתקיים הענין כלל, והי' לו לתבוע או לשאול מה זה ומאחר ששתק לגמרי ולא הראה כלל תערומות, קסבר מוהר"צ שבודאי גם הוא מסתפק א"ע בסך הפקדון הנ"ל שיש לו טובת הנאה ממנו ואין רוצה לתבוע יותר כלל, או עכ"פ יקבל מה שיתנו לו מאומה בספ"י בלי שום ערעור ח"ו כי מה הפסידו ומה לקחו ממנו כנ"ל, ותירוצו של מוהרר"ט שאמר תחלה שיתקבץ סך נכון כו' אין ר"צ זוכר זה אך מזה אין ראי' שיוכל להיות שנשכח ממנו אך גם לו יהי' כדבריו אין זה תירוץ כלל דעכ"פ הי' לו להזכיר ולדבר שיהי' מונח מעות השכירות בשלימות ואם לאו לא יסע מה גם כיון שראה שלא הוטל עליו דבר חדש שזהו הפך לגמרי מכוונת השכירות וגם ממעות השכירות לא הזכירו לו מאומה דנהי דאמר שיתקבץ מ"מ הי' ראוי להזכיר מזה, הי' לו לעלות על דעתו שודאי לא יתנו לו חנם ומדוע שתק יותר מג' שנים, זה תמוה מאד ואין זה אלא שבאמת קסבר שתיקתו יפה לו מדבורו שאם יתבע יאמרו לו שאין צריכים לו עוד על דרך שכירות ע"כ קסבר טובה השתיקה ואז יוכל לתבוע את הכל... ואם באמת הי' בדעתו שלא נשתנה הענין כלל ומגיע לו כל השכירות שע"ה רו"כ כ"ש לדבריו שתובע ת"ק מדוע לא הי' תובע כלל אלא האמת הגמור הוא כנ"ל שהבין הטיב שמהיושר אין מגיע לו השכירות מאחר שלא נתקיים המדובר של המעשה כלל וע"כ שתק כי מה יתבע או שקסבר טובה השתיקה בכדי שאח"כ יוכל לתבע כו' :
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.