ב

אח"כ תיומ"י ממש נתגלגל הדבר שלא נתקיים המעשה כלל שלא הי' לו עסק בזה כלל וכלל, היינו לא יותר מקודם הפסיקה, והי' כל העסק רק על מוהר"צ כמקדם, והסיבה לזה הי' מפני שהמעות הנפדים ע"י מוליכי הגיוואנט והריפש ושארי סחורות למכור בנעזין ובעזראש ובבייעשנקוויץ לא רצו בשום אופן שימסרו המעות והחשבונות למוהר"ט מכמה טעמים שאמרו והוכרח מוהר"צ לקבל מהן , ומאחר שמההכרח הי' לקבל ולחשוב עם עיקרי השלוחים וכמ"כ הי' הכרח גמור לשלוח המעות להסוחרים בעצמו ובלתי אפשר הי' שיושלח מבית מוהר"ט ומחמת זה ג"כ לא נתנו לו שותף ושיושלח כו' א"כ נקרא כל העסק עליו כמקדם, ומה גם לד' מוהר"ט בעצמו שאפילו אם יהי' לו קצת עסק כו', ע"כ לא התאמץ עוד ר"צ להטיל עוד קצת עסק על מוהר"ט מאחר שאין תועלת בזה כלל לעיקר המבוקש ולא הי' לו עסק זולת מה שהי' לו מקודם שנסע לעיר הסמוכה לעירו ערך ז' פרסאות פעם א' בשנה ונתאכסן בבית חותנו הנגיד וחשב עם פרץ וסייע בעסק חשבון שילוח המעות להסוחרים, וג"ז העסק הי' לו רק ב' פעמים בקיץ תר"ב עם מוהר"צ יחד ובקיץ תר"ג עם בנו אכן בקיץ תר"ד לא חשב עם ר"פ הנ"ל כי ר"פ הנ"ל שחל"ח מקודם בפסח תר"ד והי' החשבון עם בניו של ר"פ רק על מוהרר"צ לבד, ואז בקיץ הנ"ל מינו ושכרו במקומו איש אחר ה"ה ר"ש שיסע עם הגיוואנט והריפש לכל הירידין, ומוהר"ט לא נתעסק בעסק זה השכירות כלל וכלל ולא הי' גם בעת שילוח המעות להסוחרים כ"א הי' איזה שבועות מקודם על יום א' שביקשו אותו רק לכבודו שלא יקפיד כו' ובתחלת תר"ו שאל ר"ט מר"צ אם נצרך לו להעסק והשיב בפה מלא שאין צריך כלל וכלל לשכור איש ואין רוצה ליתן לו שכירות כלל, ואעפ"כ הי' כאן בקיץ תר"ו מפני הכבוד ובשנת תר"ז לא הי' כלל: