א

סימן עד

תביעות הרבני הנגיד ר' צבי הירש נ"י שהי' לו פקדון אצל הרבני הנגיד ר' טובי' נ"י מסך יותר משי"ן רוכ"ס זה איזו שנים על אופן שילוה זה ר"ט הנ"ל לבטוחים אמצעים שיוכשרו בעיני ר"ט, ומה שירויח יהי' השליש ריוח לר"ט וכמ"כ בהפסד ושני שלישי' לר"צ בריוח וכן כו' וקבל ע"ז שכר עמלו רבע רוכ"ס מזומן להסיר חשש רבית ועוד איזה סך נרשם למי שילוה ואעפ"כ הי' הנהוג כמה שנים שלא הלוה ר"ט כ"א ע"פ דעת והסכמת ר"צ, ואם הלוה בלא ידיעתו הי' מודיע לו תיומ"י שאם רצה יהי' על חשבונו ואם לא רוצה יהי' ע"ח ר"ט בעצמו, כן הי' הנהוג כמה שנים רצופים זה אחר זה (וכמדומה שכן אמר לו ר"צ אח"כ שלא ילוה בלי ידיעתו מחמת שמחוב א' שהלוה ר"ט הי' עגמ"נ כו' ולא סילק כ"א ע"י סחורה כו') ולא עלה הריוח מזה לר"צ רק ערך שמונה למאה או פחות ולכן אח"כ ביקש מר"ט שיקבל בעצמו על ח' למאה ולא רצה, וע"פ רוב מחמת ידיעות הנ"ל היו מונחים המעות כמעט חצי הזמן:

בקיץ תר"ז הודיע ר"צ לר"ט שהמעות סך הנ"ל יהיו נצרכים לו בקרב לקבלם מידו על איזה עסק הכרחי ע"כ ישלח לו חשבון מהם כמה עולה הסך הכל קרן וריוח ולא ילוה אותם כלל רק סך מאה וחמשים רוכ"ס כ' לו שיוכל לעכב לעצמו שיתפייס בזה עבור סכסוך מהשכירות שיש לר"ט תביעה על ר"צ. והגם שלדעת ר"צ אינו מגיע כלל, עכ"ז רוצה לפייסו בסך הנ"ל לפנים משוה"ד. וע"ז השיב לו מהר"ט הנ"ל ושלח לו החשבון כמה שעולה הס"ה, ולא רשם שמגיע שום חוב וז"ל היום דלמטה נעשה חשבון מכל המעות שמעל"ד עם מה שנתקבץ הכשר ואחר נכיון הקבלות של מוכ"ז נמצא כעת אחר כל החשבונות סך ארבעה מאות אחד ותשעים רו"כ ושבעה זה' כ' 07.194 יום ב' א' דר"ח תמוז תר"ז, טובי' עכ"ל. וצעטיל זה מונח בשלימות ונידון ק"ן הנ"ל איני זוכר ברור לשון תשובתו אך בסגנון זה הי' תשובתו שגם אם היו מסלקים לו כפי הפסיקה הי' מסופק למעשה אם הי' לוקח משום שמעולם לא נהג להיות מקבל כו' וכ"ש ע"ס ק"נ ודאי אין כדאי כו' עכת"ד מזה הי' ניכר איך שאין לו שום טו"ת שאפילו אם הי' מסלקים לו כל שכרו לא הי' לו רצון כ"כ לקבל כי אינו בגדר להיות מקבל שכירות וכ"ש כו' ע"כ הי' משמע שלא יבוא בטו"ת מאומה ולכן הפקיד אצלו להבא: