א

סימן סה

[אחים שהיו מטילים לכיס אחד _ א' עוסק בהנכסים והב' במלמדות, ולא הי' ביניהם שום כתב שותפות. וזמן רב הי' בלא מלמדות מחמת חולי. ומת המלמד והניח אשה ובן קטן. אם יש לבן דין יורש ושותף בהנכסים, ודין כתובת האשה] אם היו האחים מתנהגים כאחים השותפים מעת מיתת אביהם ותפוסת הבית הי' קיים אז אפי' לדברי הגדול שהוא הי' עיקר העוסק מ"מ השבח לאמצע כדתנן בבתרא דקמ"ג השבח לאמצע וקיי"ל דה"ה בגדולים וגדולים ולא כדעת הראב"ד שבשט"מ פ' המפקיד דל"ט דהכא כ' התוס' בבתרא והרא"ש שם ושאר מפרשי' פ' המפקיד וטוש"ע סי' רפ"ז אם לא כשאמר ראו וז"א בנ"ד, או כשהשביח הנכסי' מחמת עצמו דהיינו ממעותיו וא"כ עליו להביא ראי' שהיו לו מעות זולת שהניח לו אביו ומהן השביח נכסיו כדגרסי' בבתרא נ"ב בשאין חלוקי' בעיסתן. אלא דהתם סגי בראי' זו לבד, אבל מאחר שהאונות ושטרות כתובות על שמו הוא מוחזק בהן, אבל הכא הוא בחזקת שניהם לכן צריך להביא ראי' שהשביח במעותיו הנכסי'. וכ"ז אם הוא לבדו הי' העוסק אבל בנ"ד שהקטן ג"כ עסק במלמדות והטיל לכיס א' א"כ הוא ג"כ השביח וא"כ אפי' לא הי' תפוסת הבית לכאורה יד שניהם שוה כמ"ש בעה"ת סוף שער מ"ט ע"ש הראב"ד וכ"כ טוש"ע סי' קע"ט. ועוד דמדינא קיי"ל שנים שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים הריוח לאמצע וא"כ כשהי' זה עוסק במלמדות והטיל לכיס א' עם אחיו הגדול היו שותפי' בכל הריוח שהרויח הגדול עכ"פ ומשום דאח"כ לא נתעסק הקטן במלמדות לא נתבטלה שותפותן אף שהגדול לבדו הי' העוסק דמ"מ ה"ז כשותפים שא' מהן עוסק כיון שיש להן ממון משותף שהרי מה שהרויח עד אז הי' שותפות, זולת חלק הקרן של הגדול אם הי' רב יותר הוא לו לבדו. ועוד דאחין לא קפדי אהדדי וא' עוסק עבור השני כל שלא אמר ראו כמ"ש המפרשים בבתרא שם, אכן לכאורה יש לדמותו לתשוב' ריב"ש סי' רס"ד הובא ב"י סי' קל"ח אם חתנה הוא עיקר וכו' ויש לחלק דהתם אינן שותפים א"כ כיון שהוא פורע שכירות הבית ה"ז מוחזק גמור אבל בנ"ד אע"פ שהוא הי' שוכר הכפר מ"מ ידוע שאחיו הטיל ג"כ לכיס א' עמו א"כ ידעינן שהם שותפים וגם אינן חלוקים בעיסתן ועב"י סי' קע"ז ב' ירושלמי דעד ג' דורות הם שותפים מסתמא בכל דבר וי"ל דמיירי כנ"ד שדרים יחד וא"י בבירור ככל אם הם שותפים מסתמא מחזיקין להו כשותפין. ומ"מ אם ידוע שאחיו לבדו מוחזק בהן היינו במטלטלין שאינן בבית המשותף ובאונות ושטרות היוצאים על שמו נ"ל דהוא נאמן אם ידוע שהי' לו עכ"פ איזה סך ממון זולת אחיו כגון שהכניסה לו אשתו וכה"ג כמ"ש בב"י סי' ס"ב אבל הבית ושאר מטלטלין שבו (זולת המטלטלין וכלים המיוחדים לו ולאשתו ובניו שהן לו לבדו וכן כלי' המיוחדי' לאחיו הק' ואלמנותו ובנו הן לו לבדו) הם הכל בשותפות. זה נלע"ד מעיקר הדין ואעפי"כ נכון להטיל חרם על אלמנת המנוח שתודה האמת אם ידוע לה שהאמת כדברי הגדול ואז נכון לעשות פשרה שלא לנעול דלת בפני גומל חסדי' וכו'. וראי' לדברי מצאתי בתולדות אדם לרשב"א סי' ס"ה שיכולים לעשות פשרה בכה"ג אחר ידיעת האמת אף שמדין הגמור היורשי' פטורי' ע"ש.