א

סימן סג

ע"ד דוגמא א' נתן לחבירו שיביא לו מלח מקרט"צ ק"נ פוד והביא זה ח"י מאות פוד בשני ספינות שלו באחד ת"ת פוד ובשני אלף פוד, וביקש המביא שיקבל הוא חלקו מספינה שבה האלף ונתרצה לו הגם שהי' לו בזה גרעון עכ"ז נתרצה לזה מחמת שעשה לו טובה בההבאה. אח"כ נשרפה ספינה שבה ת"ת, ואז חזר המביא לומר שעדיין לא קנה בספינת האלף כו'. וחכם א' ר"ל דבכה"ג א"צ קנין דהא אמרי' בפ"ב דב"מ דל"ב ע"א הכא דידי שקלי כו' ואי אי' דצריך קנין האיך יכולים להקנות לו בלי המקנה כו'. ונ"ל דאינו ראי' דודאי לעולם צריך קנין ומ"מ א"צ דעת המקנה לפמ"ש בהגמ"יי ב' אביאסף דחלוקה זו ע"י גורל א"כ דומ' למ"ש רשב"ם בב"ב דק"ו ע"ב ד"ה אדעתא דאלו הוה הכא הוי נמי פליג בגורל כו'. אך מ"מ נ"ל לומר דקנה, דכיון שהספינות הן של המביא א"כ זכה לו כליו בספינה דת"ת, וממילא נשאר לזה בספינה דאלף. ועדיף מהא (דב"ב ק"ו ב') כיון שעלה הגורל לא' מהם כו' ע"ש. ומסוגיא הנ"ל בפי' רשב"ם רק מברר כו' אפ"ל דא"צ קנין בנד"ז אלא ריצוי לחוד מהני אפי' לא היו הספינות של המביא, ודומיא דגורל מהני אע"ג דאינו קנין גמור ע"ש וצ"ע. וע' רמב"ם פ"ב מה' שכנים הי"א בהנייה שנעשית להם ששמעו זמ"ז לדבר שהסכימו עליו כו', וא"כ י"ל ה"ה בנד"ז, וכש"כ שבנד"ז נעשה טובה להמביא שהי' לו הנאה שיהי' חלקו דוקא בספינה דת"ת כי קרובה לנמל יותר א"כ גמר ומקנה.