א

סימן נז

ע' תשו' מהר"א ששון סי' צ"ח וז"ל וכיון שכן ודאי אם הי' א' מהתנאים הנזכרי' שה"ר אהרן נ"ע פרע כדין וכיון שכן הנה בנ"ד כיון שעתה בני אהרן הם יתומים קטנים ודאי דטענינן להו כל מה דמצו למיטען שהי' מהתנאי' הנז' ולא מצינן למיפק מנייהו ממונא עכ"ל. ובסוף התשובה כ' וז"ל נראה לכאורה דבנ"ד אין אלו הקטנים (ר"ל בני אהרן) מוחזקי' לא בבתי' ולא בחנות שהרי ב"ד לא שמו אותם לר' אהרן כו' ואדרבה הן עומדות בחזקת דוד עכ"ל ואח"כ כ' שעתה ישומו אותם לקטנים בני אהרן עכ"ל. וצל"ע האיך הי' ה"ר אהרן יכול לטעות שהי' א' מהדברים הנז' ולא מצינו למיפק מינייהו ממונא הלא לבסוף העלה שאינו מוחזק כלל בהחנות והבתי' וכן הדין נותן דקרקע בחזקת בעלים עומדת. א"כ כיון שהוא ספק לנו אם היו החובות בא' מג' תנאים הנז' או לא האיך היה הר"א נאמן אם הי' אומר שהוא בא' מג' תנאים הנז' דילמא לאו הכי הוא דהא הממע"ה. ומה שמוחזק בקרקע אינו חזקה וכדקי"ל בס"פ השואל (דק"ב) אפי' בא בסוף השנה כולה למשכיר משום דקרקע בחזקת בעלים עומדת. ואפי' אי תפיס ברשות לא מהני בקרקעות כמ"ש הנ"י רפ"ק דב"מ. כש"כ בנדון הנז' שלדברי הטוען של יתום הר' דוד הי' הר"א מחזיק שלא ברשות. וכיון שהר"א לא מצי לטעון שהי' א' מג' התנאים הנז' ה"ה דליתמי לא טענינן להו וצ"ע: