ד

ובירושלמי פרק הנזקין משמע המיגו דלומר לא מצאתי כלל אין זה מיגו, ע"כ בשני שוורין מצאתי והחזרתיו לך אחד והוא אומר לא החזרת חייב שבועה מדינא רק מפני תיקון העולם פטור, וכ' הקה"ע שכן בשני כיסין קשורים מצאת לי והוא אומר לא מצאתי אלא אחד חשוב טענת ברי דהמיגו לא מצאתי כלל י"ל אין זה מיגו מטעם הנ"ל, ואעפ"כ מפני תיקון העולם פטור, כ"כ בקה"ע ואינו מוכרח דגבי שני שוורין י"ל ליכא מיגו דהוא דבר של פרסום יותר, וגם הברי גבי לא החזרת לי הוא ברי יותר מבשני כיסין קשורין ובדינו דהפרישה באומר ראיתי שמצאת שני שוורין והוא אומר לא מצאתי אלא אחד מבואר בירושלמי דבזה לא תקנו וחייב שבועה, וא"כ לפ"ז דצ"ל היכא דאין המיגו טוב והוא טוען טענת ברי אף שהטענה נמשך ממה שהודה המוצא, עכ"ז היה חייב שבועה, לולי מפני תיקון העולם, א"כ גבי מנה לאבא בידך אין לך בידי אלא חמישים דינר פטור מפני שהוא כמשיב אבידה י"ל ג"כ כפרש"י, ומה שהקשה הרשב"א והתוספות לק"מ דהא התם ג"כ הטענת ברי ג"כ לא דמי לשאר טענת ברי דגבי מודה במקצת, ואדרבה [התם] יש מעלה שתובעו מעצמו ע"פ ציווי אביו, משא"כ הכא אינו יודע מהכיסין והשוורים, כ"א ע"י המוצא מציאה, וכן ס"ל לר' אלעזר בירושלמי, דמנה לאבא בידך כו' הוא מדין המוצא מציאה לא ישבע כו', אלא דהתוס' והרשב"א צ"ל דס"ל דרבי יוחנן בירושלמי שם לא ס"ל כן, ולפרש"י נ' דגם ר' יוחנן ס"ל כן:

קיצור. מ"ש בגמרא דרי"צ דאומר גבי מציאה כשהאובד טוען טענת ברי, והלא מודה במקצת ישבע ס"ל כר"א בן יעקב לפרש"י משמע דנשאר כן גם לפי האמת וכ"מ בגמרא פ"ו דשבועות דמ"ב ע"ב דגם גבי משיב אבידה היכא דאיכא טענת ברי חייב שבועה, והרמב"ם ס"פ י"ג מה' גזילה פוסק לא כר' יצחק אלא דאפילו בטענת ברי דר' יצחק פטור והיינו מפני תיקון העולם אבל מדינא משמע דהיה חייב, וקשה דהא לא דמי לשאר מודה במקצת דהלה טוענו ברי מצד עצמו והכא מצד עצמו לא היה יכול לטעון ברי רק ע"י הודאת המוצא מציאה יוכל לטעון ברי, וא"כ מדוע חייב בכה"ג מדינא: