ג

וצריך להבין דאם במוצא מציאה זהו כאשר מדינא אין שבועה, היינו דליכא טענת ברי גמור א"כ מהו שאמרה המשנה לא ישבע מפני תיקון העולם מה צורך לתיקון העולם הא משורת הדין אין נשבעין אלא טענת ברי גמור, ודוחק לומר דפי' מפני תיקון העולם היינו ג"כ מדאורייתא כתירוץ רבינא על הניזקין שמין להם בעדית דהכא ודאי לא משמע כן, וע"כ צ"ל דחשוב טענת ברי שיתחייב ע"ז שבועה, כיון שהטענה מצד עצם היא ברי אף שנמשכה אחר הודאת המוצא המציאה וכנ"ל סעיף א' אך יותר מזה יקשה על המשנה פ"ו דשבועות מנה לאבא בידך אין לך בידי אלא חמישים דינר פטור מפני שהוא כמשיב אבידה, דכיון דאוקימנא בגמרא דמ"ב ע"ב דהיינו שאין טוענו ברי א"כ לל"ל מפני שהוא כמשיב אבידה ופרש"י במשנה דל"ח ע"ב והמוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם דג"כ קשה מה צריך כאן לתיקון העולם כיון דליכא טענת ברי:

ומצאתי בחידושי הרשב"א רפ"ו דשבועות דל"ח ע"ב וז"ל מפני שהוא כמשיב אבידה פרש"י ז"ל דמשיב אבידה מדתנן המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם, וליתא דמוצא מציאה מדינא חייב דהתם בטוענו ברי היא דאומר שני כיסין קשורין מצאת לי והוא אומר לא מצאתי אלא אחת ופטור מן התקנה אע"ג דכיסין לא עבידי דמנתחי וכדאיתא בגיטין פרק הנזקין אבל במשיב אבדה בשאינו טוענו ברי כי הא דמתניתין ופטור מן הדין משום מגו וכבר כתבתי שם בפרק הנזקין בארוכה בס"ד עכ"ל ויש להבין דבריו שני כיסין קשורין איך מקרי ברי, אם אמר שראה כשמצא, א"כ ל"ל קשורין, וכן גם בשני שוורין קשורין כיון שראה שמצא, מדוע לא מיקרי טענת ברי אלא ע"כ צ"ל דמיירי שלא ראה שמצא כ"א כשאמר שמצא כיס א' טוען ברי ששנים היו, וא"כ כיון דהברי לא נמשך כ"א ע"י הודאת הנתבע המוצא מציאה י"ל ג"כ מדינא פטור, ואולי מיירי דיש עדים שמצא אך אין ידוע אם כיס א' או שנים, ואז שפיר חשוב טענת ברי:

והנה כ' עוד הרשב"א דמ"ב בד"ה ולראב"י לית ליה משיב אבידה פטור פרש"י בפ"ק דב"מ וכן בגיטין בריש הניזקין דמשיב אבדה פטור מדתנן המוצא מציאה לא ישבע מפני תיקון העולם ואינו מחוור משיב אבדה פטור דבר תורה הוא משום מגו, ומגו דאורייתא הוא, ומוצא מציאה אינו פטור אלא מן תקנתא, דמוצא מציאה טענה יש לו לתובע עליו וכדאיתא התם פרק הנזקין בירושלמי, והתם נמי משמע דר' אליעזר בן יעקב לית ליה המוצא מציאה, ובמשיב אבדה כ"ע מודו דפטור ומדאורייתא וכמ"ש בסמוך וכדבעינן למכתב עכ"ל וכ"נ דעת התוספות בשבועות דמ"ב סע"א ד"ה וראב"י כו' פי' במיגו וכ"כ עוד בכתובות די"ח ע"א ד"ה וראב"י, ובפרק הנזקין דף נ"א ע"ב ד"ה וראב"י, ומ"ש דהמיגו דאי בעי שתיק קשה דהא גבי מנה לאבא בידך לא שייך דאי בעי שתיק: