ג

אמנם מה שהחוכר כתב עם השר שלא יקנה שום איש אחר אפר משום נכרי רק הוא לבדו נ' דעשה איסור אף את"ל דהשר יוכל לגזור כן על עבדיו שהם קנין כספו וכל מה שקנה עבד קנה רבו מ"מ הרי ס"פ הזהב ד"ס ע"א שנינו במשנה ר' יהודה אומר לא יחלק חנוני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שמרגילן לבא אצלו ופרש"י ומקפח מזונות חבירו וע"כ ל"פ רבנן עלי' אלא משום דמצי אמר להו אנא פליגנא אמגוזי את פלוג שיסקי משא"כ בנ"ד דל"ל הכי יודו רבנן ג"כ שהרי מקפח לגמרי פרנסת חבירו. ומ"ש בש"ע סי' קנ"ו ססע"י ה' שני בנ"א כו' אע"ג דלא שייך הטעם דמרווח לתרעא וצ"ל דס"ל דמ"ש בגמ' גבי ולא יפחות את השער מ"ט דרבנן היינו רק אמאי אמרו זכור לטוב. ואהא הוצרכו לומר משום דמרווח לתרעא אבל אפי' אי לא שייך ה"ט ליכא איסור דלא כתשו' פמ"א סי' ע"ח וכ"מ בהרמב"ם פי"ח מה' מכירה ה"ד שלא הזכיר טעם דמרווח כו'. מ"מ גבי לא יחלוק חנוני קליות כו' משמע דאיכא איסור לולי שי"ל פלוג אמגוזי וא"כ בנ"ד איכא איסור ומ"מ בדיעבד י"ל דאהנו מעשיו כמו בעני המהפך דהנוטלה ממנו נקר א רשע ואעפ"כ אין מוציאין ממנו אך עכ"פ צריך חקירה אם השר יוכל לגזור ע"ז ולכאורה על אפר של עבדיו י"ל דמהני גזירתו אבל על אפר שמביאים נכרים שאינן שלו למכור כאן מהכ"ת יוכל לגזור. דאי משום דינא דמלכותא דינא הרי כ' הרמב"ם פ"ה מה' גזילה דדוקא במלך שמטבעו יוצא משא"כ בשר זה ועוד שיש על גבו מלך. אך לפמ"ש בסמ"ע סי' שס"ט ס"ק י"ב ואף הדיוט כו'. א"כ לו יהא כהדיוט כיון שהעיר שלו יוכל לגזור ע"ז. וכ"מ בתשובות הרשב"א סי' תרס"ד. והא דהוצרך הרמב"ם שמטבעו יוצא י"ל דהיינו לענין לקח שדהו של פלוני כו' ואין להקשות מ"ש ממוכס שאין לו קצבה דחשוב גזלן די"ל דגרע טפי כשנוטל מכס בלי קצבה מכשאינו מתיר לקנות דבר א' וצ"ע די"ל דחשוב גזילה דמלכותא וע' בתשו' מיי' לס' קנין סי' א':

נת' מ"ש החוכר שלא יקנה איש אחר אפר עשה איסור והראי' ממשנה לא יחלק חנוני ובדיעבד צ"ע אם אהנו מעשיו כי גם יש לספק אם השר יוכל לגזור ע"ז: