א

סימן לד

מי ששכר בעל עגלה לנסוע עמו וטוען ששינה עמו בקדושין פרק האומר דס"א ע"א ר"מ אומר כל תנאי שאינו (כפול) כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי כו'. ר' חנינא בן גמליאל אומר צריך הי' הדבר לאומרו. ופירש"י אתנאי כפול לחודי' פליג. וכתבו התוס' שם סד"ה כל תנאי. אבל לעולם בעי תנאי קודם למעשה וקשה כו' וכ"כ עוד התוס' בב"מ ס"פ הפועלים דף צ"ד ע"א ד"ה אימא סיפא גם הרשב"א בחידושיו בקדושין שם הקשה על רש"י ומ"מ כתב מיהו בתנאי קודם למעשה הלכתא כרבי מאיר כו' וכ"כ הר"ן שם וסיים שהרמב"ם פסק כר"מ וכ"כ ריא"ז בש"ג שם. ועיי' בהרמב"ם פ"ו מה' אישות הי"ד ובהמגיד שם שהגאונים הראשונים ס"ל כהרמב"ם וכ"ד בעל העיטור והגאונים האחרונים והרי"ף ס"ל כמ"ש בשם הרשב"א והיינו בדבר שבממון. ועיי' בהגמי"י שם ועיי' בב"י באה"ע רס"י ל"ח. ובש"ע שם סעי' ב' וסעי' ד' ובש"ע ח"מ סי' ר"ז ססע"י ח' כתב וכבר נתבארו משפט התנאים באה"ע סי' ל"ח. משמע עכ"פ דגם בדבר שבממון ספיקא דדינא מיהו הוי דאם לא כפליה לתנאיה המעשה קיים אע"פ שלא נתקיים התנאי ועי' מזה בכנה"ג בח"מ סי' ר"ז בהגהת הב"י אות כ' הביא הרבה מגדולי האחרונים דגם בממון בעינן תנאי כפול ושכ"ד הטוש"ע שם ובסי' רמ"א. אמנם מהריב"ל כ' דהמוחזק יכול לומר קים לי דבממון לא בעינן תנאי כפול וכ"כ עוד אחרונים. ועי' במכמ"א שער ח' סי' א' גבי המשפט הא' והמשפט הג' כ' גם בתנאי קודם למעשה י"א דאין הלכה כר"מ. וע' בכנה"ג בח"מ בהגהת הב"י אות כ"ח הביא הרבה אחרונים ומכללן הרמ"א בתשו' סי' נ"ב דאפי' למאן דלא בעי תנאי כפול בממונא תנאי קודם למעשה בעינן. וא"כ בנד"ז יש כמה טעמים שזכה רי"ק. הא' שזה שישתהה הנסיעה רק ג' ימים לא הי' כפול והרי רי"ק מוחזק בהמעות. הב' שי"ל שג"כ לא הי' התנאי קודם למעשה שלא הקדים לומר התנאי אם ישתהה הנסיעה לא יותר משלשה ימים אתן לך כ"ד רוכ"ס. וכל שלא אמר כן נק' מעשה קודם לתנאי שכן פירש"י וכל המפרשים. הג' י"ל שגם תנאי גמור אין כאן ולכן לכל הדיעות צריך בכה"ג כפילות שהרי לא נזכר שאמר אם ישתהה הנסיעה רק ג' ימים אזי אתן כו'. כ"א הי' המדובר שיהי' ג' ימים י"ל שזהו רצון ולא לעכב. שהרי אין דרך בני אדם להקפיד כן לעכב. ועיין בכתובות פרק המדיר דף ע"ב סע"ב מידי דלא קפיד בי' אינשי כו' ובתוס' נראה דהיינו כשהתנה סתם כו' אבל אם פירש בהדי' כו'. וא"כ ה"נ כיון דלא רגילי אינשי להתנות כן בדוקא שאם יעבור המועד לא ישלם לו ה"ל להתנות כן דרך תנאי מפורש עכ"פ דהיינו בדרך אם. אף אם לא כפל ואם לא וכה"ג פרש"י בקדושין שם דס"ב ע"א בד"ה סד"א מצות הזאה דלא כתיב אם יתחטא בו למשמע מיניה הא אם לא כו' ע"ש. אלמא אף לר' חנינא בן גמליאל דס"ל דאם התנה דרך אם לא בעינן כפילות. מ"מ כשלא אמר אם אף שאמר שישתהה ג' ימים. כל שלא כפלי' אמרי' דהוא רק לכתחילה ולא שיהי' מעכב התשלומין:

וגדולה מזו ס"ל להט"ז ביו"ד סס"י רל"ו ס"ק י"ג דאפי' בתנאי גמור יש לחלק דכל תנאי שאינו דבר עיקר כל כך ואירע דבר אונס שאינו יכול לקיימו באותו זמן ודאי לא בטיל המעשה בשביל זה. ואף שהש"ך בנקה"כ שם נחלק עליו. זהו כשהתנה בתנאי גמור. משא"כ הכא שי"ל שאין זה דין תנאי כנ"ל. וגם דברי הש"ך הם רק שאין מחייבין את שכנגדו לעשות ולקיים המעשה אחר הזמן שגם הוא לא חייב עצמו רק לזמן ההוא. ולכן אחר הזמן אין לחייבו לעשות המעשה ההוא משא"כ הכא שכבר נעשה המעשה וכבר נסע מחאראל לחארקוב וגם כבר סילק המעות א"כ בכה"ג שאני גם הבל"י שם הסכים להט"ז. ואף דכשהזמן ביריד מודה הט"ז דלאחר יריד אין מחייבין אותן לקבל הסחורה. הרי בנד"ז גם אחר השלשה ימים הי' יריד. ועוד הט"ז מדבר כשהי' תנאי גמור משא"כ כאן כנ"ל: