ז

איברא דלכאורה הרשב"א בתשובה ח"ג סימן רי"ש הובאה בקצרה בב"י סי' רנ"ג ססע"י ט"ו משמע דחולק על הטור וס"ל דגם בפשוט הדין כמו בבכור שידו על העליונה רצה נוטל מאתים זוז רצה נוטל חלק ירושתו כו' וכן מצאתי בתשו' מהר"א ששון סי' קמ"ו והטעם ביאר הרשב"א בתשו' הנ"ל וז"ל ומ"מ כיון שלא נתן שאר הנכסים לבן הקטן לא אבד זה את זכותו בשאר נכסי' וה"ז כאלו פי' שיכנסו אלה בחלק ירושתו עכ"ל. והענין הוא כמ"ש הטור סי' רפ"א ס"א בד"א בלשון ירושה כו' וכתב הרמ"ה אי נמי אמר פלוני לא יירש אלא כך וכך כו' לא אמר כלום עכ"ל ויש לומר הפי' דה"ה אפי' אמר יירש כך וכך כשהוא פחות מחלק ירושתו לא אמר כלום אא"כ אמר והשאר יירש פלוני בני. דאין לו כח למעט חלק ירושתו אלא ע"י שמרבה לאחר שהוא יירש. ומ"ש הטור תחלה כשאמר פלוני בני יירש הכל או יירש כך וכך דמהני זהו כשאינו ממעט חלק ירושתו אלא שהכך וכך היינו כחלק ירושתו או יותר. אבל כל שממעט חלק ירושתו אף שאומר בלשון יירש כך וכך הוה כאומר פלוני בני לא יירש דלא אמר כלום. אא"כ אמר עכ"פ אח"כ ופלוני בני יירש הכל. וע' ברבינו ירוחם במישרים נכ"ד וז"ל והנה לך ששה חילוקים בענין הירושה כו' חלק חמישי כשאמר לא יירשני בני פלוני שסלקו בפירוש. כיון דלא אמר פלוני ופלוני בני יירשני לא הקנה אותה להם ולא נסתלקה מזה שהעבירה ממנו וממילא נפלה לו הירושה עכ"ל. וס"ל להרשב"א בתשובה דלעיל דה"ה כשמיעט לאחד חלק ירושתו לא נסתלקה ממנו חלקו אלא ע"י שריבה לאחר. ומ"ש הרשב"ם פי"נ והנ"י במתניתין דריבה לאחד ומיעט לאחד כו' ואם אמר משום ירושה לא אמר כלום דזהו לא כרבי יוחנן בן ברוקה לא פליג ריב"ב במיעט לאחד רק משום שג"כ ריבה לאחד ועי"ז דוקא נסתלק העודף של מי שמיעט והנה דברי הרשב"ם דקל"ח סע"א והטור סי' רנ"ג סי"ד לכאורה פליגא ע"ז וס"ל דמיעט לאחד לבד מהני בלי הטעם שירבה לאחד ואינו דומה לאומר לא יירש אלא כך וכך דזהו סילוק והכא אומר יירש כך וכך:

אבל בתשו' מהר"א ששון הנ"ל העלה דגם הרשב"ם והטור מודו להרשב"א ולא אמרו דבפשוט אין ידו על העליונה אלא כשאמר והשאר יירש פלוני וכ"כ בנתי"מ סי' רנ"ג ס"ח. וגם בלא"ה מוכרח דרשב"ם והטור מיירי בכה"ג לדעת הנ"י שהביא הב"י סי' רפ"א ס"א דדוקא במחלק כל נכסיו אבל לא במקצת כו' ע"ש. (ומדי דברי נראה שהרמ"ה שבטור שם שכ' דבאומר לא יירש ראובן אלא שמעון לאו כלום הוא נ' דפליג עמ"ש הה"מ בשם הרשב"א כשאומר ראובן לא יירש עם אחיו ושאר אחיו יירשו הכל דדבריו קיימים. הגם שיש לחלק דהרמ"ה לא קאמר אלא כשאמר אלא. אבל הרשב"א מיירי שאמר ושאר אחיו יירשו ולא אמר אלא שאר אחיו יירשו. לכאורה אין זה מספיק לחלק. וכ"מ ממ"ש הרמ"ה אבל אם אמר ראובן בני יירשני כו' ע"ש דהיינו דוקא שהקדים ירושת ראובן ללא יירש שמעון ע"ש וצ"ע שהמפרשים שם לא העירו ע"ז. שוב מצאתי בתשו' מהרי"ט ח"ב בחלק ח"מ סי' צ"ו שהשואל העיר מזה ומ"ש הוא ז"ל לומר דלא פליגי ויש בהם גמגום לע"ד דהשיא דעת הרמ"ה לכוונה אחרת חוץ מכבודו. ואכ"מ). ומ"מ בנדון דידן שהזכיר בפירוש מה שתירש שרה א"כ גם לתשו' הרשב"א ח"ג סי' רי"ש דלעיל לכאורה דבריו קיימין וזכתה שרה בחלק ירושתה כפי הצוואה: