ה

ועוד דבתשובת הריב"ש סס"י קכ"ט שכ' בנד"ז אם קנו מיד אבי הבת בתנאים ההם חייבים להשלים מנכסיו ואפי' ממשעבדי עכ"ל וע"ש דהיינו בשידוכין שקודם הקדושין וגם שלא קידשו מיד הרי ס"ל בפשיטות דקנין דשידוכין מהני וכדבריו פסק רמ"א בסי' נ"א ס"א בהג"ה כהובא קצת לעיל. וא"כ הגם דאנן לא קיי"ל כן זהו רק בקנין אתן. אבל כשנתחייב בחיוב גמור על עצמו בקנין מהכ"ת נימא שלא כן וכ"ד הב"ש שם בפשיטות סק"ח וכ"מ מהסמ"ע סי' רמ"ה וכמ"ש בנתי"מ שם. ומ"ש מהרי"ט בסוף תשובתו בשם מהרר"י צייח ז"ל אינו מספיק כלל לכשיהיה הקנין בדרך חיוב על גופו רק על קנין אתן ועוד דדברי מהר"ר יוסף צייח י"ל שהם נגד תשוב' מהריב"ל ח"ג סי' צ"ג שהביא מהרי"ט שם דפסק בפשיטות דהקנין מהני כמ"ש בתשובת הריב"ש הנ"ל וסיים שהדברים פשוטים. דהקנין מהני כמו עמדו וקדשו. אע"ג דהקנין היה לתת כו' ע"ש בהשאלה. רק שנסתפק כשנפטר והניח בנות אחרות יורשות ולא בנים באופן דהבת זו ג"כ יורשת י"ל דאיכא אומדנא דלא אסיק האב אדעתיה שתזכה אותה הבת בנדוניא ובירושה עכ"ל. ועיין מזה במל"מ פ"ו מה' זכיי ה שכתב הרב מוהר"ר שמואל הלוי דלא אמר מהריב"ל אלא היכא שהניח נכסים מרובים דמטי לה לבת בחלק ירושתה כשיעור החיוב שנתחייב אביה כו' אבל בנכסים מועטים כו' והסכים עמו שכנגדו. וכתבתי מזה במ"א* בדין אם אמרי' אומדנא בלא גילוי דעת אף כשיש דעת אחרת ואין כאן מקום חקירה זו כיון דהמשודכת שנתחייב לה אינה יורשת כלל אע"ג שהמשודך הוא יורשו. מ"מ לכ"ע אין לבטל חיוב שנתחייב לה מחמת ירושת המשודך דל"ד לנדון דמהריב"ל דהנדוניא שנתחייב לחתנו הוא בשביל בתו ע"כ כשבתו יורשת סך כזה י"ל אומדנא. אבל הכא החיוב הוא _____________________________________________ *)ראה לקמן סימן לה. ______________________________________________ עבור המשודכת שאינה יורשתו כלל וגם קיבל מעותיה פשיטא דלא אמרי' אומדנא: