ד

והנה מלשון בעל העיטור שם נראה להדיא שאין מקום להסתפק בק"ס רק אם הדמים מעכבים אבל לא אשטר. שהרי גבי האומרים דהדמים מעכבים כ' וז"ל דשטר בלא קנין כקנין לחודיה דמי דסתם קנין לכתיבה עומד וכי היכי דבשטר לא קנה עד שיתן דמים ה"נ בקנין לחודיה או בשטר בקנין כו' ואיכא מ"ד דאין לאחר קנין כלום כו' עכ"ל אלמא דאף להאומרים דלא קנה בקנין עד שיתן דמים מ"מ משמע דהוי כשטר משום דקנין לכתיבה עומד וא"כ קנה עכ"פ בלא שטר אף במקום שכותבין את השטר וכ"מ להדי' בתשו' מהרי"ו סס"י ד' (והזכירה הרמ"א בד"מ סי' קצ"ה סק"ח) שלא נסתפק רק אי הוי כשטר או שקונה בלא כסף ובלא שטר יעו"ש ונ' שדבריו לקוחים מן השני דעות שבבעל העיטור. והראב"ן בקדושין פסק להדיא דקנין קונה בלא כסף ובלא שטר אף במקום שכותבין את השטר וכ"ד בעה"ת שער ס"ד ח"ג וע"ש בגי"ת. ובבה"ג ה' הלואה פסק ג"כ וז"ל ובחליפין כיון שקנו מידו איקנא לה ארעא כל היכא דאיתא כו' וא"צ לא כסף ולא שטר ולא חזקה וקנין דהוא חליפין קים להו לרבנן דאלים מן כסף ושטר וחזקה עכ"ל הרי מבואר להדיא דס"ל דא"צ שטר. ואין לומר דהיינו דייקא במקום שאין כותבין את השטר דהא כתב דאלים מן השטר וחזקה. וא"כ לדעת הש"ע סי' קצ"ב דחזקה קונה בלא שטר אפי' במקום שכותבין את השטר כ"ש דקנין קונה דאלים מחזקה. מיהו באמת אף ע"ג דלדידי מספקא ליה בדעת בה"ג בענין חזקה דלכאורה נ"ל דס"ל דאינו קונה בלא כסף ואפשר ג"כ דאינו קונה בלא שטר במקום שכותבין את השטר כדלעיל אות א'. מ"מ בקנין דאלים ודאי פשיטא דס"ל דקונה בלא שטר אפי' במקום שכותבין. מאחר דקונה בלא כסף וממשמעות כל הראשונים דאת"ל דקונה בלא כסף פשיטא דג"כ קונה בלא שטר וכנ"ל בשם העיטור ומהרי"ו. גם מדברי הרשב"א שהבאתי אות א' משמע דעכ"פ יש ללמוד זו מזו אפי' כסף משטר וכ"ש שטר מכסף. וגם משמע כן ממ"ש גבי חזקה ואפי' בלא דמים נמי קנה משמע דבלא שטר הוא כ"ש מבלא דמים. ולא ראיתי לשום א' מהראשונים סברא זו שיאמר גבי ק"ס דשטר מעכב יותר מכסף רק למהריב"ל בפן השני שלו כדלעיל אות ב' וכבר נת' שם שבעיטור וברשב"א מבואר להיפך. וכן בראב"ן ובעה"ת ומהרי"ו. ובודאי שמהריב"ל לא ראה דבריהם דאילו ראה לא היה כותב דאפשר במימרא הראשונה כ"ע מודו דלא אלימא מילתא דקנין שהרי הפוסקים הנ"ל מהן שהחליטו דודאי אלימא כמו הראב"ן ובעה"ת ומהן שביארו גבי האומרים דקנין אלים במימרא השניה דהה"נ במימרא הראשונה כנ"ל וגם משמע מתוכן שאף את"ל דלא אלים במימרא השני' מ"מ אלים במימרא הראשונה וכנ"ל מל' העיטור ומהרי"ו וזהו היפך דברי מהריב"ל בפן הב' שלו. ואילו ראה דבריהם לא היה כותב דאפשר במימרא הראשונה כ"ע מודו כו' דהא הפוסקים הנ"ל הם המדברים בזה והם כתבו בהיפך ומאן אינהו כ"ע דמודו בהא זולתם וכיון שאין להסתפק רק כמו פן הא' או פן הג' שלו הנ"ל אות ב' א"כ לפי ב' פנים אלו מבואר דעכ"פ להאומרים דק"ס קונה בלא כסף הה"נ נמי בלא שטר אפילו במקום שכותבין. ואם כן לפי זה ברור דעת בה"ג דבק"ס אין השטר מעכב אפי' במקום שכותבין את השטר (ועוד כיון שכתב בה"ג דקנין אלים משטר א"כ אינו במשמע שיהי' השטר מעכב בקנין) וגם לפ"ז ברור ופשו' דלדעת הש"ע רס"י קצ"ה שלשונו ממש כלשון בה"ג הנ"ל שק"ס קונה בלא כסף ובלא שטר ודאי דר"ל אפילו במקום שכותבין את השטר: