ג

ואין לומר דלא יהא מהני מחילת השר אפי' מעצמו ממ"ש בתשו' מהר"מ סי' קל"א הובא בד"מ סי' קס"ג סוף אות יו"ד ובהג"ה ש"ע סס"י הנ"ל בני המדינה שהיו שותפים כו' עד ואם המס בא עדיין למלך השותפות קיים דהתם נמי י"ל שאם המלך מפרידם מעצמו מהני לפ' קמא דמהר"מ וכ"כ בתה"ד סי' שמ"א דקי"א סע"ב וז"ל לפ' קמא דמהר"מ כו' ה"ה אם הוא מצרף א' או ב' מציבור זה לציבור זה שמועיל כו' ע"ש והא דבמרדכי פ' הג"ב סי' קפ"ג כ' ועוד שהמלך עצמו פוטרן כו' אמנם אם כו' ויש לו תפיסת יד בהם לא בטל שותפות משמע לכאורה דבכה"ג אין מה שהמלך פוטרן ומפרידן מהני עכצ"ל דהיינו כשמפרידן ע"י בקשתן:

ואין לומר עוד דהרי החזקה שהקהל מוחזקי' בשכירות הארענדא דין ממון יש לו כמ"ש בתשו' מוהרמ"ל סי' ס"ב וא"כ הרי כל הקהל שותפים יחד והרב"י סי' קע"ד ס"ג כ' בשם הרא"ש גבי שני שותפין שיש להם לחלק שני שדות שאין עיקר דין חלוקה לחלוק שדה כנגד שדה אלא לחלק לכל א' בכל שדה ושדה כו' ע"ש וא"כ ה"נ נימא דזכות חזקה יש להקהל בכל בית של כל או"א וא"כ הרי נותן לו השר ממון של כל הקהל. אך זה אינו דע"כ לא כ' הרא"ש שהן שותפין בכל שדה אלא התם שמעולם לא נתברר שדה זו לאיש זה יותר מלזה משא"כ הכא שכל בית מיוחד לבע"ב א' א"כ חזקה זו של בית זה שייך לו לבדו רק שמ"מ הן שותפין יחד שאין יכול לחלק ביתו לבדו לשוכרה מהשר כמ"ש בש"ע סס"י קס"ג ואין רשות לאיזה יחיד לגרום עם המלך לחברן כו' או להפרידן כו' משא"כ כשהמלך מפרידו בעצמו ונותן לו מתנה ודאי מהני לפ' קמא דמור"מ עכ"פ ועוד דמהריב"ל ח"ב סי' פ' כ' בענין החזקות ששום יהודי לא יוכל לשכור חצר או בית שמחזיק בו יהודי אחר כו' דאפשר מ"מ יוכל לקנות הבית כשקונהו לחלוטין וא"כ בנ"ד הרי ג"כ כשנותן לו השר מתנה חלוטה יכול לקבל כ"ש שא"צ לזה בנ"ד כנ"ל:

נת' דמ"ש בד"מ ס"ק יו"ד דלא יכולין להפרד היינו כשבאין להתפרד ע"י בקשתן אבל אם המלך מפרידן מעצמו מהני לפ' קמא דמור"מ. עוד נת' דבנ"ד אינן כשותפין בכל בית רק כמו שותפין שכל א' יש לו בית בפ"ע ונשתתפו לשוכרן יחד מהשר. לכן כשהשר מפר ידן מעצמו מהני סברת מהריב"ל: