ז

ועתה נבואה לדברי כת"ר. וז"ל מאחר דהרמב"ם מצריך קנין גמור א"כ כ"ז שייך בדבר שישנו בעולם וברשותו אבל דבר שאינו ברשותו לא שייך בזה קנין כלל וגם אח"כ כשמביאין להם הבגדים מהבע"ב אף שנותנים להם ביחד ועוסקי' בבגד א' לא שייך לומר שכל א' מקנה לחבירו חלק הבגד שאינו שלו ע"כ ההכרח לומר שמקנה לו המעות שקיבל מבעה"ב ואין זה כלום ויוכל לחזור בהן מהשותפות. ואפי' לשעבר כשעשו בשותפות לא קנו להיות שותפין כיון דכשהתנו לא הי' ברשותם זהו תוכן דבריו. ואני בעניי לא נלע"ד כן כיון דאם התנו על בגד שנותנים להם ס"ל לכת"ר ג"כ דמהני מדין שליחות ולדידי הוא מדין שכירות שזה שמתנה שיקח חלק גדול יותר ה"ז לפי שחבירו שוכרו שיעשה עבור שיקח מה מחלק שלו ג"כ כמש"ל. א"כ הוא הדין והוא הטעם כשהתנו כן מקודם שהגיע המלאכה לידם רק שיודעים שיש להשיג לעשות מלאכה אצל פלוני והתנו שילכו יחד ע"ד שזה יקח שני שלישים וזה שליש וכן עשו כמש"ל מהתה"ד והריב"ש ואין זה כלל ענין למקנה דבר שלא בא לעולם דהתם היינו לענין שיוכל לחזור בו ממכירתו כשבא לעולם והכי נמי היה יכול לחזור בו בשעת קבלת המלאכה ולומר איני רוצה לקבל אלא אם כן יהיה לי מחצה אבל כשלא חזר בו וקבלוה בסתם אני אומר דקבלה זו היא ע"ד תנאי הראשון דאל"כ עלי' דידי' היה מוטל לפרש שחוזר בו ומדלא פירש וקיבל בסתם אמרי' דקיבל ע"ד המדובר וא"כ עכשיו בשעה שבא לעולם ולרשותו הוא כמתנה שיקח זה שני שלישים דזכו בהן כשכבר גמרו המלאכה ולא חזרו בינתיים עכ"פ. וגם אלהבא י"ל שא"י לחזור בו בבגד זה ששניהם קיבלוה במקח קצוב ע"ד תנאי הנ"ל א"כ ה"ל זה קבלן לזה ולא פועל וקבלן א"י לחזור בו אלא שמין לו מה שעתיד לעשות כמ"ש בגמ' פ"ו דב"מ ובש"ע סי' של"ג ס"ד. ועיין שם בהריב"ש סי' תע"ה שהביא ראיה לדבריו מהמשנה ספ"ט דכתובות קטן שהשיאו אביו כתובתה קיימת שע"מ כן קיימה וגובה מאתים אף שעכשיו בעולה היא. ואף דהכתובה שכתבו לה בקטנותה לאו כלום הוא מהני משום דע"ד כן קיימה וה"נ בנ"ד אף לכשת"ל דהתנאי שמתנים מקודם שהגיע המלאכה לידם ה"ל כמתנה ע"ד שאינו ברשותו דלא מהני וג"ז אינו מוכרח שי"ח אפי' במוכר דבר שאינו ברשותו ומצוי וכ"ש בשוכרו לזה. אך גם לו יהיה כן מהני כשקיבלו יחד בסתם שע"ד כן קבלוה. ול"ד למ"ש הריב"ש ואע"ג דאמרי' התם אבל תוס' לא אא"כ חדשו זהו בשתיקה כו' דנד"ז לא נק' שתיקה דשתיקה היינו כשאין נעשה עתה התחדשות רק כמקדם כמו בקטן שהשיאו אביו והגדיל ומקיימה אין כאן התחדשות שהרי היתה נשואה לו מכבר א"כ מה שגם עכשיו כשהגדיל מקיימה נקרא רק שתיקה לבד. אבל הכא כשמקבלים הבגד זהו התחדשות דבר מה שלא היה מקודם ולכן י"ל דמסתמא ע"ד תנאי הראשון הם עושים זו המעשה דאל"כ ה"ל לפרש כשבאו לעשות וכו' משא"כ גבי קטן שהשיאו אביו אין עושה עתה מעשה חדש כו'. ועוד יש לחלק כמש"ל דבקטן נכתב הכתובה על נשואי הקטנות אלא שגם עכשיו מקיימה אבל הכא היה עיקר התנאי על קבלה זו שיקבלו עכשיו לבד ואי איתא שאחד מהן חוזר בו עליה דידי' היה רמיא לפרש ולא לקבל בסתם: