ו

ומה שהביא מעל' מתשו' להרמב"ן סי' ס' המובא בסמ"ע ס"ק כ"ב וז"ל על קהל שמינו את ראובן להיות שליח בגביות המס ולפרוע להכותי והכותי ההנהו משלו ופסק שהכל של ראובן עכ"ל ומעל' הוסיף לכתוב בשם פוסקים שההנהו עכו"ם בשביל הקהל ואפ"ה הכל שלו. ולא מצאתי כלל לשון זה בב"י ולא בסמ"ע ושאר אחרוני' רק הכי לשון השאלה והעכו"ם מקבל הפרעון וההנהו משלו במעות. והקהל אומרי' לראובן מה שנתן לך העכו"ם קנינו באותה מתנה. וראובן אומר המתנה לא באה לידי בסבתכם אלא לפי שההניתי אותו ושהייתי מלוה לו משלי כו' עכ"ל. ומש"ה פסק הרשב"א דאפילו להרי"ף וסייעתו הכל לשליח כיון שהוא טוען שהוא ההנה את העכו"ם להלות לו ושהוא נותן לו בפי' ולא לציבור עכ"ל הרי דוקא משום שהשליח טוען שלא בא לו ההנאה בשביל שהי' שליח בממון הקהל רק משום שהי' מלוה לו בעצמו כו' הא לאו הכי וודאי להרי"ף חולקי' וכן פי' בספר נתי"מ סי' קפ"ג וכ' שהסמ"ע קיצר בהעתקה. ולא כדקס"ד דמעל' לחלק חילוקי' חדשים משום שהוא הוי' חדשה. דאין לך הוי' חדשה מטעות גמור ואפ"ה חולקים לכמה פוסקים כנ"ל אות ה' גם ר"י יהיב טעמא משום דתימה שלא יוכל להחזיר כו' ועוד דאין לחדש סברות חדשות שאין להם שורש כלל. הלכך נראה דאפי' אמר בפי' שלגרמי' קונה יש לפסוק דהמחצה יהי' לשותפות אפי' נכתב השטר על שמו. וכשלא אמר הכל לשותפות: