א

הנה הרא"ש פ"ק דב"ב סי' נ"א שכ' בשם ה"ר יוסף הלוי דגוד או אגוד לא שייך אלא ביורשין או מקבלי מתנה אבל אם לקחו שנים בית שאין בו כדי לזה וכדי לזה אין אחד מהן יכול לומר גאו"א שהרי לדעת שיהיו שותפין בו לקחוהו שניהם ולא למכרו איש אל אחיו עכ"ל וכ"כ בנ"י בשם הרא"ה וז"ל ואומר הרא"ה ז"ל דכי אמרינן דינא דגאו"א היינו ביורשים או מקבלי מתנה וכיוצא בו שלא נשתתפו לדעת אבל שותפין שנשתתפו לדעת בדבר שאין בו דין חלוקה אין בו דינא דגאו"א אלא מדעת שניהם שלא נשתתפו והטילו מעותיהם ע"ד שיסלק אחד מהן את חבירו עכ"ל ואח"כ בסוף הסוגי' כ' עוד הנ"י וז"ל ומיהו כבר פירשנו לעיל דהיינו דוקא ביורשין או במקבלי מתנה אבל אם לקחו שנים טרקלין שאין בו כדי לזה וכדי לזה אין אחד מהן יכול לומר לחבירו גאו"א שהרי לדעת שיהיו שניהם שותפים בו לקחוהו ולא למוכרו איש אל אחיו כ"כ ה"ר יונה ז"ל אבל מדברי הרמב"ם ז"ל פ"א מה' שכנים נראה שאין חילוק בין השותפין שלקחו או שהיו שותפין בירושה או במתנה עכ"ל והראב"ד בהשגות פ"א מה' שכנים חלק עליו ג"כ גבי שכירות משום שעל מנת כן שכרו וקרוב אני לומר אף במקח כן לא אמרו גוד או אגוד אלא בירושה או במתנה עכ"ל ומדברי התוס' שם דף י"ג ע"א סד"ה בכור ופשוט מוכרח שיש לחלק בין שותפין בירושה ובין שותפין שנשתתפו לדעת לענין חלוקת הריוח. ע"ש גבי מ"ש ולא דמי לשור לחרישה ועומד לחרישה דהתם הוי השכר לאמצע משום דמעיקרא אדעתא דהכי נשתתפו אבל גבי בכור ופשוט דלא שייך האי טעמא (ור"ל משום דלא נשתתפו לדעת אלא שנפל להם בירושה) כל אחד נוטל כפי חלקו עכ"ל וחילוק זה מוכרח הוא שלא יסתרו פסקי הגמ' מהא דבכור ופשוט לסוגי' דפרק מי שהי' נשוי דצ"ג ע"ב וכמ"ש עוד התוס' בכתובות שם סד"ה הותירו זוזי. וכיון שמוכרח דאזלינן בתר אדעתא שנשתתפו אף לענין שיעור הריוח אמאי לא ניזיל ג"כ בתר דעתם לענין דינא דגאו"א דהא בלא"ה רב נחמן ס"ל אפי' ביורשין לית דינא דגאו"א ופרש"י שזה יכול לומר לא שלך אקנה ולא שלי אמכור אלא שותפין נהי' בה א"כ נהי דקיי"ל כרב יהודה דאית דינא דגאו"א י"ל עד כאן לא פליג רב יהודה רק ביורשין ומקבלי מתנה אבל כשנשתתפו לדעת י"ל דשאני ומודה רב יהודה. דהא מצינו חילוק בין נשתתפו לדעת ובין שותפים דממילא כנ"ל. (קיצור הר"י והרא"ה ס"ל בנשתתפו לדעת לא אמרינן גאו"א וכ"ד הראב"ד ויש ראי' דמחלקינן בין נשתתפו לדעת דאזלינן בתר דעתם ממ"ש התוספות פ"ק דב"ב די"ג ע"א סד"ה בכור ופשוט ובפרק מי שהי' נשוי דצ"ג ע"ב סד"ה הותירו):

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.