א

סימן כ

ע"ד אשר נדרשתי מרומע"ל לחוות דעתי איך יהי' הד"ת אם ראובן הוציא שט"ע על סך תשעים רו"כ בח"י שמעון הכתובה בשנת תקפ"ט י"ג סיון וזמן פרעון הי' י"ג סיון דשנת תק"צ. ומבקש עתה ראובן סך הנ"ל והרווחים מזמן הנ"ל עד עתה שנת תקצ"ג. ושמעון השיב האמת כן הוא שזהו כתב ידי. אך הלא אתה וחתנך אשר באת בחירקו וכחו יודעים שלא ניתן לי רק ששים רו"כ מזומן והמותר שלשים רו"כ שהי' צריך ליתן מחותנך לוי מתנה לבנו לא נתן לי מזומן כ"א צעטיל ח"י יהודא כי חשבתי שמסתמא הוא חייב לו ובודאי ישלם לזמן המבואר בצעטיל היינו ר"ח תמוז דשנת הנ"ל כי הוא ב"ה איש אמיד ואינו אלם ולכן נתתי שטע"ס על כל הסך הנ"ל אך בהגיע זמן הנ"ל החילותי לבקש ממנו המעות השיב לי הלא איני חייב ללוי כלום רק שבקשני לוי לעשות זאת למען השלום ליתן עבורו צעטיל בכדי שלא יתבטל השידוך והוא יתן לי אחר החתונה ועכשיו כיון שלא נתן הוא והחתונה היא כבר היתה בודאי לא אתן. ורציתי להגיד זה לכם תומ"י אך אחר ישובי נחמתי מה לי לעשות כעת קטטה ומריבה בין הזוג והמחותני' חדא מה שיהי' הוא שיהי' ועוד אולי יתן אביו בשנה זו או בשנה האחרת ועתה שלא נתן הוא גם אנכי בודאי לא אתן והא לך הצעטיל ובעה"ח מודה ואומר שלא נתן ועשה מה שלבך חפץ. והשיב חתנו של המוציא השטר חדא הי' לך להגיד לחותני ועוד מה איכפת לי שלא פרע לך הלא שטרך בידי ומחוייב אתה לשלם לי ואתה עם הצעטיל עשה לך מה שאתה חפץ ולי אין עמו עסק כלל. זהו תוכן כוונת טענתם: