א

סימן יוד

על דבר ראובן שהי' מחזיק קאנטר מכירת י"ש בעיר אחרת והי' לו שם איש נאמן המוציא והמביא כל העסק ונק' שמעון ולוה שמעון זה מאחותו דינה מעות על העסק הזה ונתן היתר עיסקא בחתימת ידו לסלק בזמן ארבעה חדשים אחר זמן התחלת העסקא ומת תוך הזמן ואמר לפני מותו שמעות הנ"ל הם בעסק קאנטר של ראובן ואח"כ טוען ראובן שנחסר ממעותיו בקאנטר הרבה שלא נמצא ע"ז חשבון א"כ אולי שמעון נאמנו לקח המעות הנ"ל אח"כ ופרע לדינה או שקיבלם לעצמו באיזה עסק אחר:

הנה לכאורה שמעון הוא הלוה מדינה ואף שהניחם בעסק ראובן היינו שהוא הי' מלוה לראובן וא"כ ראובן יכול לומר לדינה לאו בעל דברים דידי את ונגד יתמי שמעון יכול לומר שמא קיבל אביכם המעות כיון שנחסר בקאנטר הרבה ול"ד לאיני יודע אם פרעתיך דהתם טענה גרוע היא משא"כ הכא שהמעות הן ביד שמעון שמא נפרע מהן ול"ד ג"כ לחזקה אין אדם פורע תוך זמנו דזה הוי רק תוך זמנו דדינה משא"כ לגבי הלואת ראובן משמעון:

אמנם י"ל כיון דדינה לא היתה מלוה לשמעון לבד סך מעות כזה רק על סמך עסק זה דראובן שתחת ידו. א"כ עסקו דראובן הוא משועבד ממש להלואה זו וחשוב ראובן הלוה ולא ראובן ממש רק על עסקו הנ"ל. דה"ז כמ"ש הרא"ש פאז"נ בישראל ששלח חבירו ללות מן הנכרי על משכנות דמותר כו' דעל המשכון עיקר הלואה אלא דהתם עיקר על המשכון והכא שאינו משכון ממש מ"מ על סמך זה הלוה ויש כח זה בשמעון על עסק של ראובן דהא הימני' כדאיתא בגיטין דס"ד א' בעל אומר לפיקדון ושליש אומר כו' דבממון לכ"ע שליש מהימן אם נמסר לידו רק בפיקדון וע' בעה"ת שנ"ב ובית יוסף סי' נ"ה ובסי' מ"ה מחודש ב' בשם ת' הרמב"ן סי' ע"ז ואף שאלו הי' השליש חי הי' צריך שבועה כו' כדין בן בית כו' היינו רק שמא הורה היתר. אבל לענין שהי' נאמנו הכל יודעים וא"כ נאמן שעל עסק זה לוה (וע' בש"ך מ"ש בענין אם השליש צריך שבועה דמ"מ נגד מה שא"צ שבועה נאמן כשאר שליש) ועוד דראובן מודה שעל עסק זה הי' ההלואה וא"כ לא חיישינן דילמא פרעו דה"ל תוך זמנו כיון ששמעון והעסק גדר לוה לגבי דינה. לא שייך הטענה הנ"ל דה"ל תוך זמנו לגבי שמעון ודינה לבד. משא"כ לגבי עסק דראובן. דז"א דכיון שעל עסק זה לוה ה"ל תוך זמנו מעסק זה לגבי דינה ול"ח שמא נפרע:

שוב ראיתי בש"ך סס"י נ"ו סעי' ז' בשם מהרי"ט בענין אשה הנו"נ בתוך הבית ושולטת בכל אשר לו דהוי כשליש וגם התומי' בסי' ס"ב סק"ז שחולק ע"ז באשה הואיל והיא עם בעלה יודה בנידון זה שהנאמן בפ"ע ושולט הוא לבדו על עסק הקאנטר ולא כאשה שבעלה אתה עמה ממש דהוה ודאי כשליש דהא הימני' וא"כ נאמן לומר שמגיע מעסק זה לפלוני כך וכך. וכ"ש בנד"ז שבעל הקאנטר מודה ג"כ דעל עסק זה לוה הלואה זו פשיטא שנשתעבד העסק זה להלואה זו וא"כ ה"ל תוך זמנו דלא חיישינן לשמא פרעתיך. דהא ליכא למימר מ"ש למעלה דחשוב תוך זמנו רק לגבי הלואת שמעון מדינה אבל לגבי מה שחזר שמעון והלוה לראובן י"ל דה"ל לאחר זמנו. לפמ"ש אין כאן שני הלואות רק הלואה זו שלוה שמעון מדינה. אינה לשמעון לבד כ"א להעסק דראובן וה"ל תוך זמנו לגבי עסק זה וע' כנה"ג סי' נ"ו בהגב"י אות כ"ה: