ב

ולכאורה י"ל עוד דהזאלאג גרע מדירה וישיבה דאתי מגופה של הבית אבל הזאלאג הוא שבחא דאתי מעלמא כמו שחילקו בגמרא ר"פ המפקיד דל"ד א' בין תשלומי כפל דהוה שבחא דאתי מעלמא ובין שבחא דמגופא כגיזותיה וולדותיה יעו"ש. וא"כ גבי שבחא דאתי מעלמא י"ל לא מהני. ולא דמי לישיבת סוכה דהוי שבחא דמגופא. אך באמת י"ל להפך דהזאלאג שייך טפי לעצם וגוף הבית כי ענין ומהות הזאלאג הוא ענין שעבוד הבית שמשעבד בית חומה שלו לקאזנא עבור פלוני וכמ"כ נתן לחתנו כח השעבוד הזה שיהי' לו הזכות לשעבד את הבית חומה עבור מי שיוסכם לבנו ולחתנו. והנה שעבוד אינו קנייה בגוף הבית דהא קיי"ל הקדש חמץ ושחרור מפקיעים מידי שעבוד פ"ז דיבמות דס"ו סע"ב ופרש"י משום דלאו ברשותה קיימא אלא שעבודא בעלמא אית לה עלייהו כו' ובכתובות פרק אע"פ דנ"ט ע"ב פירש"י משום דלא הוי קני לי' אלא לגוביינא בעלמא כו' וכן פי' בפרק החובל ד"צ ע"א הואיל ולא הי' קנוי לו ממש אלא עומד לגבות הימנו כו' והתוספות כתבו דרבא לשיטתי' דס"ל פ"ב דפסחים דל"א ע"א בעל חוב מכאן ולהבא הוא גובה ובודאי דקיי"ל כרבא (ע' תוס' קדושין פ"ב דנ"ב ע"א בענין יע"ל קגם דהלמ"ד יש בו כמה דעות ולכ"ע לא נזכר ענין למפרע הוא גובה אלמא בהא ודאי לא קיי"ל כאביי):

ובבעה"ת שמ"ג ח"ד סי' ו' הביא דעת רב האי גאון דס"ל כשאין נכסים אחרים ללוה אין הקדש מפקיע מידי שעבוד ואעפ"כ לענין קנין הנה השעבוד נתפס בו קנין ואף גם יותר מבמכר דהא קיי"ל בב"ב פ"ט דקנ"ז ע"א דקנין דאקני דהיינו שמשעבד לו קרקעות שעתיד לקנות מהני השעבוד דאף דחכמים פליגי עליה דר"מ וס"ל אין אדם מקנה דשלב"ל עכ"ז שעבוד שאני מקנין ושפיר אדם משעבד אף דשלב"ל וכ' התוס' דאלים כח השעבוד ע"ש מיהו לענין מתנה לא מהני דאקני אף בשעבוד כמ"ש בבעה"ת שמ"ג ח"ד סי' ו' והכא מתנה הוא אך היינו דאקני אבל כאן הוא בבית החומה שכבר היא שלו ודאי מהני בה השעבוד מה שמשעבדה לו וא"כ מהני בה קנין כמו דמהני שעבוד קרקעות ע"י כסף ושטר ואין זה קנין דברים. שאף שלא הקנה לו הקרקע לגמרי הרי הוא קנוי לו לענין שיוכל הקאזנא לגבות החומה על מה שישעבד דאף שלא שעבדם לו ממש עבור חוב רק נתן לו כח השעבוד מ"מ כיון שיש לו כח לשעבד הבית חומה יש לו זכות בגופו על שעבוד. דומה למ"ש בגמ' פ"ק דגיטין די"ג ע"ב משעבדנא לך לדילך ולכל דאתי מחמתך וע"ש בחידושי הרשב"א דכשאמר לו כן אינו יכול למחול להלוה כו' הרי קנין מהני גם לכל דאתי מחמתך יעו"ש. ואין זה קנין דברים דהא התוספות ר"פ אע"פ דף נ"ד ע"ב בד"ה אע"פ כתבו דאע"פ שאין לו שום נכסים רק שמשעבד גופו לזה החוב אין זה קנין דברים יעו"ש. והרי הגוף של בן חורין אי אפשר שיקנה לו בשום ענין דאע"ג דאמר רבא פ"ק דקדושין די"ו ע"א עבד עברי גופו קנוי. היינו בעבד עברי דוקא מפני שנתנה התורה רשות שעי"ז מתירו בשפחה כנענית ע"ש בחי' הרשב"א משא"כ עכשיו שאין עבד עברי נוהג ודאי אין שייך קנין בגוף בן חורין. ואף גבי אשה לבעלה אמר בגמ' פרק הזורק גט דע"ז ב' יד דאשה קא קשי' לי' נהי דקני לי' למעשה ידיה גופה מי קניא ליה כו' והדברים ק"ו לשאר חוב דש"ח שקנו מידו להיות כשואל דפי' התוס' שמשעבד גופו כו' דודאי אין לו שום קנייה בגוף של הש"ח רק שמשעבד לו לשלם. ואעפ"כ אין זה קנין דברים. ואף שלא פירשו כלל בשעת הקנין שמשעבד גופו רק סתם שקנו מידו להיות כשואל אמרי' דמשעבד נפשי' כמ"ש בגמ' ס"פ הפועלים דצ"ד ע"א א"כ הכא שענין הזאלאג הוא שנותן לו כח לשעבד החומה שיוכלו לגבות גוף החומה ממש עבור השעבוד כשמקבל קנין ע"ז אין זה קנין דברים שהוא ענין הקנין על דבר שאין בו ממש. כ"א הכא דבר שיש בו ממש שמשעבד לו הבית חומה על ענין זה שיוכל לשעבדה בקאזנא. ועיי' ברש"י ותוס' רפ"ק דב"ב ד"ג ע"א ד"ה קנין דברים:

והנה הטעם דידור פלוני בבית זה לא מהני כ' הגמי"י ספ"י מה' זכייה לעיין ספ"ה מה' מכירה ושם הוא נזכר דין הש"ס פ"ק דב"ב הנ"ל דקנין דברים הוא ומאחר שגבי שעבוד פירש"י בב"ב שם שאין זה קנין דברים כלל. א"כ ה"נ ענין הזאלאג דהוי כשעבוד י"ל שאינו קנין דברים כלל דהרי פי' זאלאג היינו השעבוד:

[קיצור]. לכאורה י"ל דהזאלאג כיון דה"ל שבח דאתי מעלמא גרע מדירה דהוי שבחא דמגופא אך באמת נהפוך הוא דהזאלאג הוא שמשעבד לו הבית שיהי' לו כח לשעבדו עבור אחד שכשלא ישלם יפרעו ויגבו החומה והשעבוד אע"ג דאין הדבר קנוי לו דהא הקדש חמץ ושחרור מפקיע מידי שעבוד. מ"מ הקנין ודאי מהני בו אף ביתר שאת מבמכר ומתנה. ואף במתנה ש"ח להיות כשואל מהני קנין משום דמפרשים שמשעבד גופו ע"ז. אף שגוף בן חורין א"א שיקנה לו לגמרי רק למעשה ידיו. א"כ כמ"כ ענין זכות הזאלאג דהפירוש שמשעבד לו החומה שיוכל לשעבדה מהני בו הקנין: