א

סימן ה

אשר ביקש כבודו חוות דעתי בדברי תשובתו בענין שטר הצוואה. הנה ידוע לו כי טרוד אני ואין מניחים אותי לעיין בזה. אמנם ראיתי בתשו' שב יעקב חלק ח"מ סי' א' בתשובתו להגאון מו' ברוך ז"ל. כ' והשבתי לכל א' וא' שאין דרכי להשיב בדיני ממונות לצד אחד בשום אופן עד שנשאלתי משני צדדים יחד עכ"ל. ור"ל לצד א' אף להרב הבורר מצד א' יעו"ש ולכאורה תמיהני עליו למה הוצרך לומר שאין דרכי כו' כאלו זהו רק מנהג חסידות לבד והלא לכאורה מקורו מתלמוד ערוך וממשנה שלימה ר"פ זה בורר דף כ"ג ע"א וחכמים אומרים שני הדיינים בוררים להם עוד אחד ובגמ' שם ודעת הדיינין כ"ע לא פליגי דבעינן כי פליגי דעת בעלי דינין, ר' מאיר סבר דעת בעלי דינין נמי בעינן ורבנן סברי דעת הדיינין בעינן דעת בעלי דינין לא בעינן. וברמב"ם רפ"ז מה"ס יש גירס' דס"ל דבעינן גם כן דעת בעלי דינין כר' מאיר. ובהג"א מא"ז ר"פ הנ"ל כתב וז"ל ואוקמא בגמ' דאותו שליש לכ"ע דעת הדיינין בעינן כ"פ בדעת בעלי דינין כו' והלכה כחכמים. ויש ללמוד מכאן היכא דבררו את שני הדיינין וטענו לפניהם שאין בעלי דינין יכולים לומר לדיינים אל תשאל לפני פלוני ת"ח אלא בפני פ' דהא הלכה כחכמים דלא בעו דעת בעלי דינין עכ"ל. מבואר מדבריו דדוקא שני הדיינין שהם שני הבוררים שניהם יחד הוא שיכולים לשאול מאיזו ת"ח שירצו אף בלי דעת בעלי דינין. אבל אחד מהבוררים לא יוכל לשאול בלי דעת הבורר השני. ואפי' השלישי שנתרצו עליו שני הבוררים אפשר דאינו יכול לשאול דהא א"א למנות שליש אלא מדעת שני הבוררים א"כ הרי הבוררים לא הסכימו רק עליו ולא שישאל מאיש זולתו. אם לא באופן שהשליש לא יאמר כלל להבוררין בשם מי ששאל ממנו כ"א דעתו לבד יוכל להיות דשרי. אבל לומר בשם אומרו יוכל להיות דלא שרי דהא לא נתרצו עליו. וכלל גדול אמרו __________________________________ ***)אולי צ"ל:

"ברישא" או "דירוש'". __________________________________ דשני הדיינין דוקא בוררין להם עוד אחד. והנה דברי הג"א הביאו להלכה הב"י רס"י י"ג והרמ"א בהגהת הש"ע סעיף ו' וע"ש בסמ"ע ס"ק י"ט ובאו"ת שם ומעתה אם כת"ר הבורר מצד אחד לבד ודאי אין ראוי לשאול. ואם כבודו שליש צ"ע וכנ"ל. ע"כ נלע"ד שא"א להשיב בד"מ כ"א כשיהיה השאלה משני הבוררים כו':