א

סימן ד

שנים שהי' להם ד"ת אח"כ קבלו ק"ס על פשר בזבל"א וזבל"א ושליש המרוצ' ועתה טוען התובע שאין רצונו בפשרה אא"כ יסכימו שלשתם וא"ל יקום הד"ת:

בש"ע סי' י"ב סח"י ובסמ"ע סי' י"ג ס"ק ך' דמסתמא אין הולכין אחר הרוב בפשרה אא"כ התנו בפירוש וכ"פ הב"ח סי' י"ב ס"ט ומהריב"ל ח"ב סי' כ"ט וענ"ב חח"מ סי' ג' אף שהמריב"ל שם כ' כשזה בורר פשרן א' וזה בורר פשרן א' ואם לא יסכימו הפשרנין לדעת א' יבררו להם מכריע מסתברא דאזלינן בתר רובא עכ"ל היינו כשאמרו בפירוש שאם לא יסכימו כו' יכריע השליש משא"כ סתם שליש אפ"ל שאינו רק שיפייסם שישוו לדעת א' משום שדבריו יהי' נשמע להם וכן משמע מהפוסקים דבעינן תנאי מפורש כ"כ בסמ"ע ובתומים ושאר אחרוני' ובנ"ב שם. ואפשר שאף גם אם הדבר ספק כיון שודאי יש לו ספק* אין ספק הפשר מוציא מידי ודאי הפסק כמו א"י אם פרעתיך וע' במל"מ פי"א מה' מכירה י"ו ב' לר'** ואף שחלק עליו הנה הטעם הראשון אינו שייך כאן דה"ל בודאי לא פרעתני ועל הטעם השני חלק התומי' אף שבנתי"מ מסכים להמל"מ בכאן קרוב לומר יותר דאין כאן ספק כנ"ל:

שנית שטוען שהשליש הבטיחו קודם הק"ס שלא יהי' בהעלם דבר ממנו וזה לבד מספיק. שלישית טוען שהק"ס נתבטל מחמת שכנגדו לא קיים ליתן בטוחות אביו ואח"כ לא קיים ק"ס שנית. רביעית בלא"ה כיון שהבורר שלו אינו מרוצה לישב ע"ז האופן ממילא בטל הפשר. ועוד יש טעם שאומר שהשליש אמר לו שחייב לישבע תחלה ועכשיו אומר שטעה ששכנגדו חייב לישבע תחלה אין לי וה"ל פשרה בטעות וע' ב"ח וש"ך רס"י י"ג דאם נתרצו בפשרה בזבל"א אין הדיינים יכולים לברור השלישי בלא דעת הבע"ד משמע דעכ"פ עם דעת בע"ד יכולים לברור השלישי ועכצ"ל שהוא לענין שהשלישי יכול להכריע ביניהם. דא"א לומר שאע"פ שיבררו השלישי מ"מ צריכים ________________________________________ *)כנראה צ"ל:

פסק. **)כנראה צ"ל:

בשם הר"ב ל"ר. __________________________________________ שיסכימו כולם לדעת א' דבכה"ג נ' שיכולים לברור אפי' שלא מדעת בע"ד כמ"ש מהר"א ששון סי' ל"א והכריח כן מתשו' הרשב"א שבב"י סי' י"ב ע"ש ודוחק לומר שהב"ח והש"ך חולקי' אהרשב"א ועוד שהש"ך הביא תשובה מהרא"ש הנ"ל ועוד דמקור הדין בתוספות סנהדרין ד"ו ע"א מסוגיי' דע"ז דע"ב כדשיימי בי תלתא כו' וע' סי' ר"ו שלהטור לישנא דשומא משמע כן א"כ בנ"ד דמי ל' זבל"א וזבל"א ושליש משמע שהשליש יכריע הגם שמהרא"ש הנ"ל פי' ענין הכרעה דרישא*** בע"א ולדבריו י"ל דשליש ג"כ לא שיכריע מ"מ הרי כ' דפי' הנ"ל נ' דוחק וכן התומים פי' הירוש' להיפך: