ז

ולכאורה כ"ש בענין אורענדא דחכירת יי"ש ושכר שהריוח אין נמשך מהקרקע שהיא עיקרה של השר רק מהבית שאוכלי' ושותים שם והבית עיקרו של בעה"ב לגמרי שהרי עם היות שהקרקע של השר מ"מ ברשות ירד ובנה והוציא ע"ז ממון רב וע' ב"ח בא"ח סי' שצ"א שכ' וז"ל אבל בשר העיר שאין הבתים שלו אלא יש עליהן חק קבוע ליתן לו מס כך וכך לשנה לא מהני תפיסת יד של השר בהנחת כליו בבתי ישראל להשכיר רשותם לישראל עכ"ל. והב"י לא הקיל רק משום כשיש לו רשות להניח כליו חשוב כשכירו ולקיטו ע"ש. אלמא שאינו חשוב מוחזק בהבית. אך י"ל דענין זה דשהעיר כולו ברשות השר לגבי מכירת יי"ש ושכר אע"ג שהבתים הן של הבעה"ב היינו שהשר שייר לו זכות זה בהקרקע שתהי' שלו לענין מכירת יי"ש וכהא דאיתא פרק המוכר את הבית דס"ג ע"א, ת"ר בן לוי שמכר שדה לישראל ע"מ שמעשר ראשון שלו כו' ע"ש בחי' הרמב"ן דאינו דרך תנאי וגם הוי דשלב"ל כמ"ש בגמ' אפ"ה קנה דאמרי' דשייר לעצמו מקום מעשר, וה"נ י"ל שייר לו בקרקע זכות זה לתשמיש מכירת יי"ש וכמו דקל לפירותי' עי' רמב"ן שם וכיון שהקרקע ממש שלו לגבי דבר זה א"כ כשמשכירה לבע"ב היינו ממש כמשכיר חצירו לשוכר, וכל ספק שיפול ביניהם אמרינן קרקע בחזקת בעלי' עומדת כדפסק רב נחמן בפרק השואל דק"ב כנ"ל. אלא שאני חוכך עוד לפמ"ש בחי' הרמב"ן שם ד"ה והא דקתני וז"ל ונ"ל שלא אמרו לי ולא ליורשי אלא במשייר לעצמו פירות מה שמכר ונתן כגון דקל ופירות שלי דדמי למעשר שלי, דהא זבין שדה ודקל ולא שייר אלא פירות בשל אחרים, שאע"פ ששייר מגוף קנין גמור לפירות, מיהו גוף ודאי דלוקח הוא כדקיי"ל גבי מת הבן בחיי האב עכ"ל א"כ שיור זה דדקל לפירות הוא שיור מגוף רק לפירותי' אבל לא עיקר הגוף א"כ בנד"ז ג"כ אם נדמה זה לדין שיור הנ"ל אזי כיון דגוף הקרקע הוא לגמרי של בעה"ב רק שצריכין ליתן מס דהיינו צינש, אבל הכח דמכירת יי"ש ששייר לו השר בהעיר ובית הבעה"ב אינו שיור גוף הקרקע ממש של הבעה"ב. רק כמו דקל לפירותיו דגוף ודאי דלוקח הוא, א"כ י"ל דאין ליתן על שיור זה כח דקרקע בחזקת בעליה עומדת לכל ספק שתפול ביניהם. רק י"ל דדינה כמטלטלין כיון שאין לו בה רק כח דמטלטלין שהוא מכירת יי"ש. ובמטלטלין פסק הסמ"ע סי' שי"ב ס"ק כ"ו דמספיקא לא מפקינן מהשוכר. אך בשט"מ דב"מ ס"פ השואל שם משמע היפך הסמ"ע, ועוד דבתוס' ס"פ הנ"ל סד"ה פרדיסי מבואר הא דבמטלטלין חשוב השואל והשוכר מוחזק אע"ג דסופו לחזור היינו רק משום שיכול להצניעו ולשומטו מיד בעליו. וא"כ בענין אורענדא אף את"ל דשיור זה דינו כמטלטלין א"כ בשום פנים אין לשומטו מהשר. וא"כ כיון דהוי רק כשכירות דסופו לחזור לאחר שנה לרשות השר אם לא ישכרו מחדש י"ל דבחזקת השר קיימא לכל ספק:

בשולי הגליון דס"ה. באורענדא ל"ח השר מוחזק. ואת"ל דבטסקא ג"כ אם הספק שמא לא שילם טסקא הקרקע בחזקת בעלי' ראשוני' כיון דאילו לא פרע מסלק לי' ול"ד לקונם דפרע הטסקא וא"כ אין ללמוד נ"ד מריב"ש מ"מ י"ל כיון דודאי למידר בה קאי ה"ל כקוצץ ואינו נותן דמים משא"כ בשוכר ועוד הרי הבית לגמרי של הלוקח ורשות בביתו עב"ח שצ"א: