סימן תלו

(לסי' קמא). איש א' נשלח לסיביר ושלח גט על פאצט ועשה את אחיו שיהי' שליח הולכה, ואין מכיר ח"י העדים והדיינים והסי' על הגט הי' אותיות ראשי השורות. בנדון חסרון בפ"נ ובפ"נ יש לסמוך על הד' חותמות שהם שוות בהגט ובמכתב הבעל. ומ"מ י"ח ובפרט שהחותמות על ניר הדבוק למכתב הבעל, לכן אחר שיומסר הגט כאן יושלח חזרה ויומסר בש"ק. ומ"מ מפני שאינה מכרת להשליח ע"כ נצרך ג"כ לש"ה, והש"ק שאח"כ אינו מבטלו כיון שהוא רק להעדפה. ובש"ק יש חשש דטלי גיטך מעג"ק משא"כ בש"ק דזכות הוא לה וזכין שלא בפני'. וכיון שקיבלה מש"ה ומינתה ש"ק תו ליכא למיחש שחזרה. ומצד טענת הזכי' יש לצדד להקל גם להא דאינה מכירה את השליח. גבי ש"ה רבים סוברים דלא איכפת לן אם נוטלו מעג"ק.