סימן שנו

(לסי' יז). סיום סי' פא לדעיל. (יא) במרה"צ מוכיח מדין גט שאבד שבידוע שהלך בעלה לשם סגי בהעידו שמו וש"א. ואינו ראיה דשאני גט שיודעים שאבד באותו מקום. (יב) מריב"ש יש ללמוד דה"נ בלא אבד. מ"מ אם לא העידו ש"ע הוי כהוחזקו ואין להקל בלא ידעינן שאבד. (יג) י"ל דל"ד להוחזקו ממש, אא"כ ידוע שיש יב"ש שני שנתכסה מהעין. אבל ל"ד ללא הוחזקו וקשה להקל בזה. (יד) תלוי במחלוקת החמ"ח ומהרי"ט בדברי הרא"ש.