סימן שנג

(לסי' יז). גב"ע א:

הרוצח יזיפאט הודה שהרג את משה ע"פ הגדת הנפח הבא להנצל, וגם סיפר טעם ואופן ההריגה והראה המקום ביער ומצאו שם לחי העליון ותחתון כו'. גב"ע ב. פונדקית מצאה ההרוג וסיפרה ע"י מסל"ת מפי מסל"ת. והשיב שעיקר ההיתר מגב"ע הא'. וכאן יש לסמוך על הסוברים דהודאת הרוצח נקרא מסל"ת כיון שניכרים דברי אמת והראה פנים לדבריו. אך צריך לידע אם לא הודה ע"י עינויים, ועכ"פ שלא חזר ואמר שהודאתו היתה עפ"י העינויים. וכ"ז אם יסכימו עוד גדולי הוראה. ומה שלא הזכיר רק שמו משה כאן ניכר דקאי על משה הנ"ל. ולכתחלה יבררו אם אמר בפי' שכוונתו על משה הנ"ל.