סימן שכג

יבם שיש בו חשש חרש ששומע כשמצווחין לו בקול רם ואינו מדבר רק איזו תיבות. ושכרו מלמד ללמדו תיבות השייכים להחליצה. השיב (א) ד' הר"ש פ"ק דתרומות מבוארים בירושלמי. ולד' הרמב"ם בנ"ד י"ל שדינו כחרש. (ב) יוכיח דאפי' שומע קול רם ג"כ בכלל חרש הוא. (ג) מרמב"ם ר"פ כ"ט ממכירה לפי' הב"י והכ"מ יש להוכיח ג"כ דחרש הוא. (ד) ולהרא"ש אינו בכלל חרש. אך אם הוא פתי י"ל דגם הרא"ש יודה. (ה) יצדד להקל בנ"ד מצד פלוגת' דרבוותא ושי"ל שאינו חרש כלל. (ו) יבאר דבנ"ד עדיף מס"ס ויש להקל אף להסוברים דלא מהני ס"ס:

חלק שלישי