סימן שט

בענין הנ"ל אם ע"א נאמן בזה. (א) יבאר דמ"ש מהרי"ט דהיכא דשרי' מצד ס"ס לא הוי כחזקה אין ד' מוכרחים וא"כ ע"א א"נ לאוסרה. (ב) ואף אי לא דמי לחזקה י"ל ג"כ דאין ע"א נאמן בדבר שבערוה עפ"ד הרמב"ן גיטין ויבמות וכן י"ל דעת הרשב"א והר"ן בחי' וי"ל דאפי' ר"י בתוס' שם ג"כ מודה לזה. (ג) אך המהרי"ק בשרש ע"ב חולק ויבאר דכוונת התוס' דלא כדבריו. (ד) גם מ"ש מהרי"ק שם דכיון דגמרי מממון דון מינה כו' מזה גופא מוכח היפך דבריו ועוד משארי מקומות. (ה) אמנם בת' מיימו' דשייכי לה"א סי' ג' משמע כמהרי"ק. אך לא ע"ז לבד סמך וביאור ד' הרא"ש בת' כלל נ"ב סי' ה' בתרי אנפי. (ו) יבאר ד' סה"ת ב' ר"י דחליצה מקרי דבר שבערוה. (ז) ולהרמב"ם פט"ז מה"ס ה"ו משמע דחייבי לאוין לא הו"ל ד' שבערוה ויברר דבריו מקושי' המכמ"א ושעה"מ שם. (ח) שוב יבאר דמהירושלמי שיצא לו להרמב"ם דינו מבואר שם להיפוך. ומסתפק בנ"ד שאומר שיש לו אחים שאינו פוסל אותה אי נאמן. (ט) ראי' ממשנה דפ' האומר קדשתיך דכל שפיסולו ע"י אישות מקרי ד' שבערוה. (י) יחלק בין הא דנשים נאמנות להחמיר בענין ב' שערות. (יא) מדחה ראי' מהרי"ט דע"א נאמן בד' שבערוה היכא דליכא חזקה מבוררת מקדושין ס"ג ב' ומע"ג ב'. ומהמשנה ס"פ האשה שלום וחוששין לד' כו' ומפ' האשה רבה. (יב) יבאר שאין להביא ראי' דע"א א"נ לאסור נגד ס"ס מרש"י ריש כתובות יתברר הדבר כו' וגם אין ראי' מרמב"ם פט"ו מהא"ב הי"ב. וממהרי"ו סי' ע"ד אין ראי' למהרי"ט. (יג) ויש לסמוך ד' הרא"ש והטוש"ע סי' קנ"ז ס"ו מהירושלמי ר"פ בתרא דיבמות היתה לה חמות אינה חוששת אבל ש"ס דילן פליג (וע"ל סי' ש"ז סי"ב) ומסיק דאם לא אתחזק באחי במקום דירתו רק הס' נמשך מצד ע"א יש להקל ועכ"פ אם נישאת ל"ת ובאיש שבא ממרחק ויש ס"ס אם העד כשר צ"ע אבל בשהעד קא"פ יש להקל: