סימן שז

איש א' עובר אורח נשא אשה בדובראוונא. ולא הי' מתדר להו ונפרד בקטטה. ומעולם לא שמעו ממנו שיש לו אח. אח"כ בא מכת' ששחל"ח. והגיד קודם מותו שיש לו אשה בדובראוונא ושיש לו אח מאביו וא"י לו איה וא' מאחיותיו הגידה ששמעה פ"א מא"ח שיש לה בן מאבי' ושהוא חולה גדול. גם דודו הגיד שפ"א בא אצלו אביו והי' לו אז שני בנים וע' בסעי' י"ג. השיב. (א) אם כי הי' אומר בפי' שאין לו אחים הי' נאמן גם להרמב"ן כיון שהוא אחר קידושין. אך הוא רק ל"א שיש לו אחים. ויבאר דמה שא"י בדובראוונא שיש לו אחים אינו מעלה כיון שאין זה ארץ מולדתו כמ"ש בת' ש"י חאה"ע סי' מ'. (ב) אבל מת' מהריב"ל ח"א כלל ב' סי"א נ' לכאורה דגם זה לא הוחזק באחין מקרי והוי ס' שקול. וסיוע לזה מפרשב"ם ב"ב קל"ד ומחלק בין הך להא דלא הוחזקו שני יב"ש. (ג) מהנ"י שהביא הב"ש סי' קנ"ו סק"י אין ראי' דמפרש כפרשב"ם. שוב יבאר דאא"ל בטעמי' דמהריב"ל דהוי ס' שקול דהא כ' בלשון השאלה נשאת לבחור וא"כ ליכא ס' דבני וע"כ דס"ל דהוי חזקה ממש. (ד) וכ"ד הגרא"ז בת' ב"א סי' קל"ב אבל במהריב"ל עצמו מפורש היפך דבריו ומדחה ראייתו מת' הראב"ש. (ה) בקדושין ס"ד לא הקילו אלא בלא מוחזק לן לא באחי ולא בבני. ואם נפרש הלא באחי בס' שקול כפי' הב"א ע"כ הלא בבני פי' ג"כ כה"ג. ומנ"ל להקל בודאי אין לו בני. (ו) ויבאר דאף שבשו"ע לא הזכיר בני י"ל דס"ל הפי' כמ"ש הש"י הנ"ל וכן בחה"ר קדושין י"ב וס"ד י"ל שיש ס"ס ומחי' הריטב"א שם יש ראי' אך בלא"ה חולקים עליו כל הפוסקים. (ז) וסברת הב"א להקל בס' שקול מצד חזקת היתר דקודם נשואין יש לדחות מסוגי' דמוחזק באחי ולא בבני ואף שיש ליישב בדוחק מ"מ ראי' ליכא. (ח) ראי' מהטור ורי"ו דלא כהב"א וסברתו להעמיד על חזקה דקודם נשואין י"ל דכאן אתרעי חזקתה וכמ"ש הפליתי סי' נ' ומחזק דבריו. (ט) ומ"ש הב"א דהא דנשאת לא מקרי ריעותא. יבאר דמצד ג' טעמים אתרע חזקתה (נרשם והוא לעיין תוס' זבחים כ"ט ד"ה וכיון). (י) ראי' לד' מתוס' יבמות ל' ע"ב ומחלק דל"ד לס' טריפה למ"ד דמעמידין על חזקתה גם יש לדמותו לחזקה שנתעסקו לבטלה ולמעל"ע שבנדה. (יא) יחזק ד' הש"ש בד' תוס' יבמות הנ"ל. ודלא כהב"א שדחה דבריו. גם מ"ש הב"א דאף לפי הבנת הש"ש ג"כ מהני חזקתה נגד ס' אחים ד' הרשב"א והריטב"א הם כנגדו. מ"ש שאין דנין חזקה מגברא לגברא. הר"ן כתובות ע"ו כ' להיפוך ואף לפרש"י יש לדחות דבריו. (יב) עוד ראי' מראב"ן פי"נ וביאור דבריו. משיטת הירושלמי סוף יבמות גבי היתה לה חמות יש ראי' לשיטת הב"א. אבל ש"ס דילן פליג. (יג) ומ"מ יש להקל בנ"ד כיון שאביו הי' דר בכפרים הסמוכים. גם עפ"ד חמותה אין לאוסרה. (יד) יחקור באיש שבא ממרחק דנתבאר דאין להקל. האיך הדין אם יש ס' אולי יש לו בן אם להקל מצד ס"ס כד' רשב"ם לעיל ס"ב ויבאר דס' אחין אינו אפי' ס' שקול אם שהתה הרבה אפי' לד' הרמב"ן דהוי רובא דתלי במעשה. וגם ס' בנים לא הוי רק מיעוטא דסמוך מיעוטא לס' דשמא לא נשא. (טו) ומתוס' כתובות ט' משמע דמיעוטא לא מצטרף לס' שקול להיות ב' ספיקות וביאור ד' פסקי מהרא"י סי' קס"ז עפ"ד השט"מ שם וביאור ד' אדמו"ר ביו"ד סי' ל"א סקט"ו ומדחה ד' הס"ט בסי' קפ"ג סקט"ו. גם מדחה ד' הריב"ש בת' סס"י שע"ב. ויבאר דס' דרובא לא הוי אלא מיעוטא. (טז) עפ"ד התויק"ו סס"י נ"ג הי' מקום להקל. אבל אין ראיותיו מוכרחים ומסיק בצ"ע. אבל אם ידוע שהי' נשוי כגון שהיה לבוש הט"ג יש להקל אף אם הס' דאחין אינו ס' שקול. שוב מצדד להקל אם הבעל הוא למעלה מכ' שנה במדינות שאין כל הנשואים לובשין ט"ג. (יז) ומיהו אם קודם הנשואין אמר שאין לו בנים נאמן כמ"ש מהרי"ט סי' פ"ב. וראי' לד' מהרמב"ם. (יח) ראי' המהרי"ט מהא דאשתמודעינהו אינה ראי' כלל דהתם מוחזק שיש לו אחים. (יט) אבל לכאורה ראי' לד' מהרמב"ם פט"ז מה"ס ד"ו וכ"ד המל"מ שם שיצא לו מהירושלמי אבל קשה דלמא חלב שאני וראי' מהא דאשתך זנתה. (כ) ישוב ד' הרמב"ם. ואפ"ל דכ"ע לא פליגי בנ"ד ומסתפק אולי בע"ד גרע: