סימן שא

על ענין הנ"ל מה שהשיב להרב המסדר. (א) לרבא גיטין נ"ד ב' י"ל לכאורה דנאמן כיון תיכף שידע שטעה הודיע וכמ"ש הכנה"ג יו"ד קכ"ז הגה"ט אות י"ח. אך י"ל אע"ג דדינו דאביי הוא אפי' בדבר שבערוה אך הא דרבא הוא דוקא בשאר איסורין ומביא הרבה ראי' לזה. (ב) ולהאמינו מצד שליש א"א כיון שאין הגט ת"י אף לד' התוס'. (ג) יבאר לחזק ס' הראשונה של המקנה דס"ה דד' רבא הוא דוקא בשאר איסורים. (ד) מדחה ס' האומר שאין זה שינוי כי מצינו א' על חירק ביחזקאל ססי' מ"ג כי אין ראי' משמות הכתובים. (ה) יחזק ד' שבת' הקודמת ס"ו ושיש לסמוך על קבלת גט ב' והולד כשר בפשיטות. (ו) עוד חשש מהא דשט"ח המוקדמין והעדים עצמם נאמנים ולד' הרז"ה הובא ר"ן פ"ק דר"ה ה"ה כל טעות שהעדים מצוין לטעות ולד' הש"ך סי' מ"ג סקי"ט גם הרמב"ן הכי ס"ל לד' הר"ן ודלא כתומים שם וא"כ בגיטין דחוששין שטעו כמ"ש בשו"ע סי' קמ"א סס"ל בהג"ה. מכש"כ שנאמן עצמו לומר שטעה. ואף שהוא רק ע"א כיון דלמיעקר סהדותא קא אתי כדאי' כתובות י"ט לר"ה בדר"י דהלכתא כוותי'. (ז) ומצדד קצת דל"ד להתם דלא נשאר רק ע"א בלעדו משא"כ בנ"ד שיש עדות הסופר והעדים ואף דגרירי אבתרי' מ"מ לד' הרמב"ן שהביא הר"ן אין ע"א קם כו'. (ח) ועוד י"ל דלאחר שנישאת אינו נאמן כהא דגיטין פ'. ועוד טעם להקל ע"פ הירושלמי הובא ת' הר"ם אלשקר סס"י י"ו: