סימן רפט

גט שנשלח ע"י ש"ה והי' צריך לקבל כ"ד רו"כ מאביה ואח"כ ליתן הגט והוא נתן הגט תחלה ואח"כ לא נתנו לו רק ח"י רו"כ. השיב. (א) מהמכת' שהי' בידו אודות זה מוכח שלא הי' דרך תנאי וא"כ אין זה מעכב בנתינת הגט. (ב) ויש לבנות יסוד ע"ז. וראי' מב"מ ק"ד לפי' הר"י ברצלוני. ואפשר דכ"ע מודו בזה דדורשין לשון הדיוט ומגיטין ס"ו הוכיח סופו כו'. (ג) ועוד דהא לפ"ד הרא"ש והטור סס"י קמ"א צ"ל דכשיש לפרש הדברים פי' נכון לא מספקי' בחזרה כלל ומהתוס' יבמות צ"ג משמע דבעי' שיש סברא שכך הוא הפי'. (ד) וא"כ בנ"ד שמוכח שהגט ניתן בלא שום תנאי וא"כ אם נאמר שהמכתבי' הם לעיכובא יהי' חזרה א"כ ראוי לפרש שאין זה חזרה. ואף דשני הענינים אין סמוכים זל"ז מ"מ כיון המכתבים לא מהמגרש אין לתלות זאת בחזרה מהמגרש. (ה) ואף נאמר דחשיב כג"ד של המגרש ג"כ לאו כלום הוא לאחר מעשה גם להט"ז סי' קמ"א סקמ"ח. ובדינו של הט"ז יש להעיר מת' הר"מ אלשיך סי' ע"ח וכ"ד הסמ"ע בת' גא"ב סי' נ"ב. (ו) הב"ח והמכמ"א ס"ל כהט"ז אך ראי' הט"ז יש לדחות ובנ"ד לכ"ע לאו מילתא היא ולבטל ולהוסיף שוה. (ז) ואף דהמגרש לא רצה ליתן עד שיגמור כו' הר"ז הי' יום כו' קודם וכתב מהרמ"א דלאו מילתא היא לכ"ע ומכש"כ בנ"ד שבעת סידור הגט אומר בפי' אן תנאי א"כ הרי הוכיח סופו על תחלתו ותחלתו על סופו. (ח) עוד טעם להתיר מצד מכת' הבעל ובעל שאמר גרשתי נאמן היכא דליכא ריעותא ועפ"ז לק"מ קושי' הרשב"א והפנ"י אש"ס גיטין ס"ד ונהמני' לבעל כו'. (ט) ואף דכאן אומר אלמפרע וא"נ אף אלהבא ופ"ד לא שייך לומר בחד גופא מ"מ כיון דבאמת יש לו מיגו אלא שהוא גרוע ודאי מהני בצירוף הוכחות הנ"ל וראי' ע"ז מגמ'. (י) ועכ"פ הבעל נאמן כע"א א"כ אם יבאר המסדר והבעל שהגט ניתן בלי שום תנאי ודאי כשר (יא) ודלא כת' משכנות יעקב חאה"ע סי' כ"ה. (יב) עוד טעם להיתר שציוו להשליח שיעשה כמ"ש לו פ' ופ' והוא כן עשה א"כ לא שינה כלום: