סימן רעא

שכ"מ המגרש שעשה ש"ה. והמדבר המקרא לו שכח ודילג ולא אמר ופיך כפי (ועוד שהשליח אומר שהבעל צוה לו להסופר שהוא ימסור הגט לשליח ובאמת המסדרים מסרו לו והם מכחישים את השליח). השיב. (א) נידון חסרון אמירת ופיך כו' אין לחוש עכ"פ בנ"ד בשכ"מ. (וע"ל סי' רע"ב) ומה ששינו מציווי הבעל וגם הוי כטלי גיטך מעג"ק ולפ"ד המכמ"א ש"ו סי"ג ל"מ זאת גם בש"ה. ויש קצת ראי' לזה ממעילה דכ"א א' לפי' ר"א שבתוס' שם לפ"ז אם ממנה א' שיתן הגט להשליח ג"כ לא מהני זולת הסופר או הע"ח. (ב) אמנם בס"ג דמהרמ"מ משמע דאין לחוש וראי' מת' הרשב"א. וקצת ראי' מדין א' מוליך ע"י כולם ומאומר אמרו. (ג) וכן ראי' מהא דגבי קדושין דעת הרבה פוסקי' דלא איכפת לן בענין טלי מעג"ק והטעם משום דלא כתיב ונתן וכמ"כ בגט ליד ש"ה וכ"מ בהדי' בחי' הרשב"א והריטב"א ד"פ הזורק. (ד) אך מה ששינו מציוויו. וזה מעכב. אע"ג די"ל דהבעל טעה וסבר שמדינא מעכב ואין דעתו יותר מע"פ דין. וראי' לזה מתוס' דס"ו ע"ב ד"ה הא כו' ובפנ"י שם. (ה) מיהו יש לחלק דהתם מעצמו הוא אומר כן אבל בנ"ד שאומר אחר המסדר י"ל כל דמקדש כו' ואין דעתו לפסול יותר ממה שפסול עפ"ד. (ו) מחלק דציווי עדיף מתנאי ולכן לא בעי כפילות (נרשם. והוא שכ"כ הריב"ל ח"א דס"ב ב' הרא"מ ופמ"א ח"ב סי' פ"ו ובמלחמות ביצה כ' ב' ר"א משבחא וחיזק דבריו מהירושלמי) והנה בקדשים בעי' דוקא שינה עליו הכתוב כו'. ובחולין לא בעי' מ"מ יש ציוויים שאינם רק לכתחלה כמ"כ בעניני גיטין כיון שיש הרבה ציוויים מאד י"ל דאין מכוין שיהי' כולם לעכב. (ז) עוד ראי' מגיטין ס"ה ב' דלר"י גם רבנן מודו שאם רחוק מאד לתלות בקפידא ל"ת בקפידא ובנ"ד גם רבה מודה דלאו מעצמו אומר כן. (ח) קושי' מהא דגיטין הנ"ל להב"ח והב"ש סי' קמ"א שכ' בתן לה בבית ונתן לה בעלי' הגט כשר ומפלפל בזה. והיוצא דאם ידוע שאינו מקפיד כשר אף שלא נתקיים ציוויו וה"ה בנ"ד. (ט) יבאר ד' המכמ"א ש"ח סי' ט"ל שד' צ"ע ודינו אמת. (י) מ"מ קשה לסמוך ע"ז. אך מפני שהמסדרים מכחישים ולא שמענו כה"ג הוי הכחשה לד' הב"י ורמ"א חו"מ סי' כ"ט ואפשר דגם הרדב"ז יודה וכיון דהסופר מכחיש בבירור וכבר הוחזקה גרושה בב"ד עכ"ז יש לסמוך דאפי' לכתחלה תנשא. (יא) ואף דהשליח דינו כשליש ולד' הב"י ב' ת' הרשב"א נאמן אף נגד עדים מ"מ הרבה חולקי' ע"ז ושיש לפקפק על דבריהם ומכש"כ לפי הטעם דנאמנותו משום מיגו ודאי ל"א במקום עדים. ומכש"כ נגד ב"ד וע' בסוף הת'. (יב) מהגם שהשליח אמר זה דרך סיפור לא בפני ב"ד ונותן קצת אמתלא ודאי מהני והאריך בזה. ומה שאומר שלא זזה ידם עד שהלך השליח עם המסדר בלילה וישנו שינת קבע אין טוענין לו אולי חזר באישון לילה ואז אמר לו כן השכ"מ. דהוי דומי' דנאנסו דלא טעני'. ואפשר אף אם הי' טוען כן השליח ג"כ א"נ (נרשם. והוא שמצאנו עוד בד' רבינו בזה והוא שייך לסעי' י' וי"א לכן נעתק זה) ויצדד דהשליח גרע משאר ע"א והי' לו לומר מיד להב"ד שהסופר ימסור לו הגט וא"כ שוב א"נ וראי' ממימרא דרבא נ"ד ב' ומהגם שכבר נתן הגט ואמר בפני נכתב כו' ויצדד דמ"מ לא גרע משאר ע"א: