סימן רסז
מי שעיגן אשתו והלך למרחוק והחליף דתו ופעלו שישלח ג"פ. והנה כ' בהרשאה שאמר זכה כו' והולך כו' והשליח אומר ג"כ שכן עשו. וניכר שאמרו הכל בב"א. השיב. דיש להסתפק בג' דברים. א' אולי כוונתו לשניהם שיזכה וגם יהי' ש"ה כמ"ש בס"ג או כוונתו על א' משניהם א"כ יש ס' אי תפוס לשון ראשון כו' או לשון אחרון וע"ז יש לסמוך במקום עיגון. התוס' ב"מ ק"ב ב"ב ק"ה כ' דקי"ל כר"י דספק הוא. ומ"ש הר"ן דאתי דבור אחרון ומבטל כו' היינו היכא שמפרש שחוזר אבל אם אינו מפרש רק שיש סתי' בדבריו שאני ומפלפל בד' הראשונים בזה ומסיק כיון דיש לקיים שני הלשונות אמרי' דליפוי כח נתכוין שיזכה וגם הולך. ע"ד החשש השני שניכר שמסדר הגט הי' ע"ה. יבאר דאין לחוש בנ"ד (וע"ל סי' רנ"ד) אך למעשה אין להקל אם לא ע"י צירוף גט ב' שהמומר חתם בכ"י לסופר שהי' אצלו שיכתוב גט בדובראווני ומנה שם בח"י ב' ע"ח וש"ה (ע"ל סי' קמ"ה) ויבאר דיש לסמוך ע"ז במקום עיגון:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.