סימן רסו

כהן שאמר לעדים ראו גט שאני נותן לאשתי ותחב לה באחורי' בקאלנער. ואמר ה"ז גיטך במהירות עד שלא הרגישה כלל ואח"כ הרגישה ונערה אותו ונפל לארץ. השיב. (א) להרמב"ם פ"א מה"ג אפי' בנתינה גרוע של הבעל אם הי' עסוקים בא"ע הגט כשר ועכ"פ אינו רק פסול דרבנן. (ב) להנמו"י והרשב"א מהני עבא"ע אפי' לא אמר כנסי שטח"ז ויצדד די"ל דאף הר"ן יודה. דיש לחלק ולומר דבנתינה גרוע יותר יש לחוש מקבלה גריעא מב' טעמים. (ג) ומ"ש לחלק בין עבא"ע לאומר לעדים ראו זהו לטעם א' שבחידושי הרשב"א אבל לב' הטעמים שהביא אח"כ וכן למ"ש בעהמא"ו אין לחלק ביניהם. וכ"כ הרשב"א להדי' בפ' חרש ומכש"כ בנ"ד דהוי קבלה גרוע. (ד) ואף להר"ן י"ל דאמר לעדים ראו עדיף עפ"ד המל"מ. (ה) ומ"ש הר"ש הובא ת' רש"ל סי' ס"ה דדעת שמירה בעי' י"ל דכל שנותן לה בדרך נתינת איזה חפץ חשיב דעת שמירה וראי' מחי' הרשב"א דבלא"ר מהני אף שלא ידעה כלל כל שנתן לה במקום המשתמר (ו) ונ"ד דמי לעומדת בצד חצירה וסגי אפי' אם אינו משתמר. ומסיק דמגורשת ואסורה לחזור לו: