סימן רסב

א' שאשתו גזלה ממונו ועיגנה אותו זמן רב עד שנתפשרו שתחזיר לו מקצת. ומסר מודעא וביטל כל הביטולים ונתן גט ונישאת. ועכשיו מערער. השיב. (א) ביטול מתוך האונס לתוס' והרר"י והרא"ש מהני ולרב האי ורי"ף ורמ"ה לא מהני. וד' הרמב"ם דאם ביטל הביטולים לא מהני וכ"ז לענין מכר אבל בגט מהני. וכן אם אין ידוע האונס. (ב) ראיה לר"ה. ומינה דהמגרש באונס וקיבל דמים אין הגט כלום לפ"ד רוב הפוסקי'. (ג) אך יש לצדד דהרבה פוסקי' ס"ל דבגט אונס ממון לא הוי אונס ואף להמחמירין היינו דוקא ממון רב ובנ"ד י"ל דאינו ממון רב דמהפשרנים יצא שתתן תקט"ו והיא נתנה ת'. (ד) מיהו י"ל דאף גמר הראשון כיון שעכבה עד שיתן הגט הו"ל אונס. ואפשר דגם סך קט"ו מקרי אונס. ויש לצדד דאין זה אונס כיון דגם היא מתעגנה. (ה) וי"ל דהוא א"צ להתעגן שבידו להשיג היתר. ועוד דלכה"פ יש כאן גם אונס שאינו רוצה להתעגן. א"כ הוי כמו זוז"ג ואינו נקרא מעושה שלא כדין. (ו) עכ"פ ס' הוי מה הכריחו להגט וא"כ הוי' ס' אונס ופסק בדברי ריבות סי' קצ"א דבכה"ג מהני ביטול מודעא. ויבאר שאפ"ל שאין כאן אונס. (ז) וראי' לזה מד' רה"ג ומת' מעיל צדקה. (ח) יבאר דע"ד הקט"ו רו"כ לא מקרי אונס כיון דגם אחר הגט לא יקבלם ודמי למי שנותן לאשתו מעות כדי שתקבל גט. (ט) עוד טעם להתיר עפ"ד הרמב"ם דגט המעושה מדאוריי' כשר ויש לחזק דבריו עפמ"ש רשב"ם ב"ב מ"ח דדמי לתלוהו וזבין ואף דמהרח"ש דחה ס' זו מ"מ עכשיו שיש חר"ג י"ל דמה שיוכל לישא אשה וגם מקבל ממון רב הוי כזביני. (י) ואף דמהרח"ש כ' דגם בתלוה וזבין מהני מודעא. מ"מ בנ"ד י"ל דהוי כמוכר שדהו מפני רעתה. ויש לסמוך ע"ד הרמ"א בחו"מ סי' ר"ה ובצירוף שני הטעמים דלעיל. (יא) עוד טעם להתיר עפ"ד הפוסקי' דטענת מאיס היינו שרצונה להתגרש ועפ"ד האומרים דכופין אותו. (יב) ובנ"ד שיושבת כמה שנים י"ל דכופין לפי התקנה ואפי' לפ"ד החולקי' היינו שאין כופין אבל לעשות הרחקה דר"ת שרי ואונס דנ"ד לא חמיר מהרחקה דר"ת א"כ עכ"פ אם נשאת ל"ת (יג) והא דכפי' צריך ב"ד דוקא י"ל עביד אינש דינא לנפשי'. ואף שבזה"ז לא שייך תקנה דכופין כיון דגם הוא מעוגן משום חרגמ"ה. ומצדד דאכתי שייך התקנה. (יד) מיהו כיון שסירבה על פסק הב"ד י"ל דבכה"ג לא תקנו הגאונים לכוף: