סימן רלו

ע"ד האשה שגרי ביתה יקראוה בילא כרגיל לשון וואלין ובמקום הכו"נ מדגישים וקורין בילייא. השיב. (א) מאחר שכ' בב"י וד"מ ובסה"ג לכתוב בילא וכמדומה שכן כותבים באגרות ושטרות ועוד שקרובים מאד במבטא וא"כ להצ"צ דפסק גבי זעליג כיון שאין מבורר יש לכתוב כמ"ש בס"ג ואף להב"ש שם בנ"ד יודה כיון שנהגו לכתוב כן. (ב) מחלק דל"ד לשם פעסיא חסיא דפוסל הט"ג אם חיסר היו"ד. ובמדינתינו כותבין לכתחלה בילא בלא יו"ד. (ג) ועוד דשם בילא הוא קבוע מקדמת דנא וי"א שנגזר מבלהה. ומה ששם מדגישין היו"ד אין לחוש כיון שאין שם בילא בלא יו"ד יובן דהכל שם אחד. וכמו שאין כותבין שם דנערות. לישנא קלילא. (ד) ועכ"פ הוי כאילו לא נכתב ויש לסמוך על המכשירים ע"י בת פ' ואף להחולקים שם י"ל דיודו בנ"ד. (ה) אבל אם נק' בילייא אזי היו"ד מעכב:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.