סימן רכא

אשה ששמה טובא. השיב (א) הגם ששם טובא נגזר משם דכנ"י אמשיל ליונה ויונה נק' טויב כמ"ש בלעז דעשרי' וארבע ואף שנשתבש אצלינו וקורין גם ליונים טובעין מ"מ היה צ"ל טויבא כמ"ש בפסקי מהרא"י סי' קמ"ב. (ב) יבאר דאף בשינוי גדול ג"כ יש לילך בתר צחות הלשון (ג) ואף שהט"ג חולק אין ראוי לדחות ד' מהרא"י ומיישב דלא תקשי מש"פ (ד) יצדד דאף למהרא"י היינו דוקא במדינות אשכנז גופא אבל במדינתינו הוי כלשון אחר ממש. ומסיק לכתוב בלא יו"ד. אך אם חותמת ביו"ד מצריך לכתוב ב' גיטין (נרשם. והוא שצ"ע למה ב' גיטין יכתוב טוביא דמתקריא טובא ואולי טעמו שיטעו שהשינוי בנקודות אחרות וצ"ע):