סימן קסג

מגרש שהוציא לעז על הגט אחר חצי שנה שהנייר שהביא הוא לכתוב עליו הגט השתחווה לו ישראל מומר לעכו"ם. ולכן לא רצה שיוכתב רק על נייר שלו ובעיר ההוא וסביבותי' לא נמצא כלל מומר. השיב לפ"ד הסוברים דע"א של ישראל טעון רק גניזה הגט כשר. אבל מרש"י חולין פ"ט ב' משמע דטעון ג"כ שרפה. ומפכ"ש כ"ח א' לא מוכח כך. אבל מ"מ הא בעי' שוחק ואפרה אסור. א"כ כתותי מכתי' כו' אף לתי' ב' בתוס' יבמות ק"ד א'. וי"ל כיון דגבי גט לא בעי' שיעורא ל"ל בה. והא דחולין פ"ט ב' י"ל דקאמר אף לר"ש. ומצדד אף לד' רש"י שם. ועוד הא לא הוי רק ספק. ובס' ל"א כל העומד כו' כמ"ש בתוי"ט פ' ארוסה מ"ב. גם י"ל דא"נ כלל היכא דליכא רג"ל כיון שאינו עתה בידו. ועוד דהא הוי דבר שבערוה כדמוכח ממשנה דהזורק ומת' הר"ן סי' מ"ג. ועוי"ל דקלקול ביד"ש כנ"ד אינו חשוד וא"נ ויבאר דמצד הקמט בהנייר הי' מקום לאסור לולי טעמים הנ"ל: