סימן ח

אשה שהמיר בעלה ואביו ואחיו במרחקים. ואשתו עגונה מכמה שנים. ואין שם ב"ד וסופר. אם ישת תקנה לשלוח לשם שליח שיכתוב המומר על ידו אגרת בכת"י לסופר ועדים וגם יעשנו שליח במקומו ליתן הגט ליד האשה. ולא הסכים כ"ק שי' לסמוך כ"א על תקנה הזו דלמטה. וטעם דין זה עיין בחלק ב' דף קכ"ו וקכ"ז סי' ע"ו וע"ז. ועיין עוד בחלק ד' סי' [...] האשה תמנה פה בפני ב"ד של שלשה שליח לקבלה שיקבל הגט מן המומר בעלה באשר הוא שם. דהיינו שתבא האשה לפני ב"ד של ג' שאינם קרובים זל"ז ולא להבעל ולאשה ולא להשליח. ותביא עמה את השליח אשר תרצה למנותו לקבל גיטה. ותאמר האשה בפני ב"ד לשלוחה בלשון שהיא מבינה. אתה פלוני ב"פ הוי שלוחי במקומי לקבל ולזכות בגטי מיד בעלי ליזר וכל שום וחניכה דאית לי' בן ארי' המכונה ליב. ותהא ידך כידי ורשותך כרשותי ופיך כפי ועשייתך כעשייתי לקבל ולזכות בגטי מיד בעלי ליזר וכל שום וחניכה דאית לי' בן ארי' המכונה ליב. בכל מקום שיתננו לך. ומיד כשיגיע הגט מיד בעלי לידך אהי' מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם וזה רצון נפשי בלי שום אונס כלל והשליח צריך שיאמר אח"כ. בלב שלם אמרתי וגמרתי לעשות דבר זה. ואח"כ יכתבו הב"ד (דמחניכם) שמינתה האשה בפניהם את השליח לקבלה שטר מעשה ב"ד כנוסח הזה ויתנוהו ביד השליח לקבלה הנ"ל. בפנינו ב"ד ח"מ בכך בשבת כך ימים חדש שבט שנת פ' לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בליובאוויטש מנתה האשה רייצא בת זאב הכהן המכונה וואלף את יעקב בן נפתלי להיות שליח במקומה לקבל ולזכות גיטה מיד בעלה ליזר וכל שום וחניכה דאית לי' בן ארי' המכונה ליב. ובפנינו אמרה האשה רייצא הנ"ל לשלוחה יעקב בן נפתלי הוי שלוחי במקומי לקבל גטי מיד בעלי ליזר וכל שום וחניכה דאית לי' בן ארי' המכונה ליב. בכל מקום שיתננו לך. ומיד כשיגיע הגט לידך מיד בעלי הנז' אהי' מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם. ומה שנעשה בפנינו כתבנו וחתמנו לזכות ולראי' על מינוי שליחות קבלת גיטה. והכל שריר וקיים:

פב"פ.דיין. פב"פ.דיין. פב"פ.דיין. ויכתבו נוסח הגט מדוייק כדת בשם האיש ואשה הנ"ל וגם מקום כתיבתו כפי שנכתב בכתב ולשון רוסיא. וימסרו הנוסח ליד השליח בכדי שממנו יוכלו להעתיק ולכתוב גט כשר כאשר יבא השליח למקום הבעל. וסדר כתיבת הגט ונתינתו מיד הבעל ליד השליח לקבלה וכל פרטי דיניו איך ומה לנהוג למעשה הכל יתבאר לקמן. וימסרו סדר כתיבתו ונתינתו ביד השליח הנ"ל:

כדברים האלה יכתובו למקום שהמומר שם ביד השליח שילך לשם. הנה נשלח לכם נוסח הגט להאשה רייצא בת זאב הכהן המכונה וואלף מבעלה המומר ליזר וכל שום וחניכה שיש לו בן ארי' המכונה ליב. בכדי שממנו תוכלו להעתיק ולסדר גט כשר להאשה הנ"ל במקום עמידת המומר הנ"ל. ושם המקום תכתובו כפי שנכתב ונקרא בכתב ולשון רוסיא. ואם יש נהרות במקום הכתיבה אזי אם ידוע לכם ברור שמות הנהרות ואיך לכתוב אותם אזי תכתובו אותם בגט. ואם יש שם ב' נהרות ואינו ידוע רק שם נהר א' יכתבו רק נהר א' והשני א"צ לכותבו כלל. ואף אם אין שם אלא נהר א' ויש ספק איך לכתוב שם הנהר א"צ להזכירו בגט כלל. ואם מסתפקים שם ממי בארות יש לכתוב דיתבא על מי באר או בארות חסר וי"ו:

הא לכם סדר הגט בקצרה בשעת הדחק ומקום עיגון. וחלילה ללמוד מכאן לסידור גט אחר:

סידור הגט מיד המומר ליד השליח לקבלה הנ"ל יהי' בפני ב"ד של שלשה אנשים כשרים שלא יהיו קרובים זה לזה ולא לבעל ולא לאשה. ולא יהיו נשותיהן קרובות קורבא הפוסל מדינא דהיינו שני בשני. ואם א"א למצוא שם ב"ד שלשה אזי יסדר רק איש א' למדן כשר שלא יהי' קרוב כנ"ל. יזמין המסדר הגט שני עדים כשרים שאינם קרובים זל"ז ולא יהיו נשותיהם קרובות (שני בשני כנ"ל) ולא להבעל ולא להאשה. שיחתומו על הגט. וגם יזמין סופר שיכתוב הגט:

(א) דער סופר זאל בריינגען פאפער און טינט און פען און אל די שרייב גיצייג. (ב) דער מסדר זאל בייא אים פרעגין איז דאש אלץ דיינע (יוא). (ג) נאך דעם זאל דער סופר אוועקגעבין דעם פאפער און טינט און פען און אל דיא שרייב גיצייג במתנה צו דעם מאן. און דער מאן זאל זייא אוף הייבין ג' טפחים ער זאל מיינין דער מיט קונה זיין זייא. (ד) דער מסדר הגט זאל פרעגין ביי' דעם מגרש. דו ליזר וכל שום וחניכה דאית לך (און אנאנדער נאמען און צו נעמינעש וואש דוא האשט) בן ארי' המכונה ליב ווילשטו געבין גט דיין ווייב רייצא בת זאב הכהן המכונה וואלף פון גוטן ווילן אן אונס און אן תנאי (יוא). (ה) טאמער האשטו גיטאן איין איסור אדער איין נדר אדער א שבועה וואש דיך נייט צו געבין דעם גט זאלשטו דאס פר אונז זאגין וועלין מיר דיר מתיר זיין. (ו) זאל דער מאן ענטפערין איך האב ניט גיטאן קיין נדר און האב ניט געשווארין און האב ניט קיין אונס צו געבין איר גט. רק איך וויל איר געבין דעם גט פון גוטן ווילן אן אונס און אן תנאי. (ז) אז מען ווייש אדער דער מאן זאגט אליין ער האט גישווארין אדער תקיעת כף גיגעבין אז ער זאל איר געבן גט. זאל אים דער ב"ד מתיר זיין. אדער דער מסדר מיט דיא ב' עדים. דהיינו זייא זאלין אים זאגין מותר לך מותר לך מותר לך. (ח) דער מאן זאל זאגין פ"ר דיא עדות אתם עדים פב"פ ופב"פ איך בין מבטל פר אייך אל דיא מודעות (דער מסדר זאל אים געבין פ"ר שטייען וואש איז מסירת מודעא. דהיינו עש קען זיין דוא האשט גיזאגט פר עדות איך וויל איר ניט געבין דעם גט פון גוטן ווילן. און אז איך וועל צייט האבין וועל איך מבטל זיין דעם גט) ומודעי דנפקי מגו מודעי דמודעי עד סוף כל מודעי וואש איך האב מוסר גיווען אוף דעם גט. און ווען אל דיא רייד וואלטין איין קיום האבין וואלטין זייא גורם זיין איין ביטול אדער איין פסול צו דעם גט. דא בין איך אל די דאזיגע רייד מבטל. און אזו זאג איך אוך עדות אוף מיר אז איך האב ניט מוסר גיווען קיין רייד אז דער גט זאל מחמת דעם פסול זיין. און איך פסל איטליכן עד אדער עדים וואש וועלין עדות זאגין אז איך האב גירעט איין דבור וואש דאש זאל שאדן דעם גט. ער זאל מחמת דעם בטל זיין אדער פסול זיין. (ט) דער מאן זאל געבין דעם פאפיר און טינט און פען און שרייב גיצייג צו דעם סופר פ"ר דיא עדות. און זאל זאגין צו דעם סופר. דוא סופר אהרן בן שמעון שרייב א גט פון מיינט וועגין (ליזר וכל שום וחניכה דאית לי בן ארי' המכונה ליב) מגרש זיין דער מיט מיין ווייב (רייצא בת זאב הכהן המכונה וואלף) און איך גיב דיר רשות צו שרייבין איין גט און אפילו פיל גטין לשמי ולשמה ולשם גירושין ביז איינר וועט כשר ווערין אין דער כתיבה און אין דער חתימה נאך דער דעה פון דעם מסדר (זאל דער סופר זאגין כן אעשה). (יו"ד) נאך דעם זאל דער מאן זאגין צו דיא עדות אתם עדים פב"פ ופב"פ זייט עדות און חתמנת דעם גט וואש עש וועט שרייבין דער סופר (אהרן בן שמעון) מגרש זיין מיט דעם מיין ווייב (רייצא בת זאב הכהן המכונה וואלף) און איך גיב אייך רשות צו חתמן איין גט און אפילו פיל גטין אלי לשמי ולשמה לשם גירושין ביז איינער וועט כשר זיין אין דער כתיבה און אין דער חתימה נאך דער דעה פון דעם מסדר (זאלין די עדות זאגין אזוי וועלין מיר טאן). (יא) איידער סופר הייבט אן צו שרייבין דעם גט זאל ער זאגין פ"ר די עדות אתם עדים פב"פ ופב"פ ראו שאני כותב גט זה והנני כותב גט זה לשם המגרש ליזר וכל שום וחניכה דאית לי' בן ארי' המכונה ליב לגרש בו את אשתו רייצא בת זאב הכהן המכונה וואלף ואני כותב אותו לשמו ולשמה לשם גירושין (און זאל באלד אן הייבין צו שרייבין). (יב) דיא עדות דארפין זיין בשעת דער סופר הייבט אן צו שרייבין דעם גט ביז ער שרייבט אפ איין האלבין גט. ולפחות בשעת ער שרייבט דיא ערשטי שורה. און נאך דעם אז זייא ווילן אוועקגייען. זאלין זייא מאכין איין סימן אוף דעם גט. כדי זייא זאלין אים קענין שפעטיר דער קענין. (יב) דער מאן דארף אויך ניט אוועק גייען פון אן הייב כתיבת הגט ביז מען וועט אים אוועק געבין ליד השליח. גם ער זאל ניט ריידין מכח דעם גט ביז נאך דעם אז מען וועט אים אוועק געבין. (יג) עש איז רעכט אז דער שליח זאל זיין בשעת דער מאן היישט דעם סופר שרייבין און דיא עדות חתמנן און בשעת התחלת כתיבת הגט. גם בשעת חתימת העדים (ווארום וויא ווייטער וועט גישריבן ווערין אז עש איז רעכט דער שליח זאל דער מאן נאך דעם מאכין פאר איין שליח להולכה דארף ער פון אל דיא דאזיגע זאכין ווישן). (יד) אז דער סופר שרייבט אפ דעם גט און ער איז טרוקין זאל דער מסדר אים גוט ארום זעהן ציא איז גישריבין גיווארין כדין. און עש איז ניטא אין אים קיין טעות. (טו) און די עדות זאלין אים איבער ליינין און זאלין זעהן דעם סימן וואש זייא האבין אוף דעם גט. (טז) און נאך דעם זאל זיך דער עלטעריר עדות חתמן. פ"ר דעם אנדער עדות. און אייער הייבט אן חתמן זאל ער זאגין צו דעם אנדער עדות דוא פב"פ זעה ווי איך וויל חתמן און איך חתמן דעם גט לשם המגרש ליזר וכל שום וחניכה דאית לי' בן ארי' המכונה ליב לגרש בו את אשתו רייצא בת זאב הכהן המכונה וואלף און איך חתמן לשמו ולשמה ולשם גירושין (ויחתום מיד). דהיינו דוב בן צבי הלוי וכיוצא. דיא נעמין וואש מען רופט דעם עדות בלשון אשכנז דארף ער ניט חתמן. (יז) אז דער אנדער עדות דארף זיך חתמן דארף ער אויך זאגין פר זיין חבר דוא פב"פ זעה וכו' כנ"ל בסימן הקודם. און דער חבר זאל אוך זעהן בשעת ער חתמנת. (יח) נאך דעם אז דער גט איז גוט טרוקין זאל דער מסדר מיט די עדות איבער לייענין דעם גט מיט דיא חתימות און דערנאך זאל מען אים צונייף לייגין. און זאל אים אוועק געבין דעם מאן. (יט) און דער נאך זאל דער מאן ווידער מבטל זיין אל דיא מודעות כמ"ש לעיל סי' (חי"ת). (כ) אז דער מאן איז ארויש גיגאנגען פארין אוועק געבין דעם גט. זאל אים דער מסדר בעשווערין אוף זיין חלק לעוה"ב אז ער האט דער צווישן ניט מבטל גיווען דעם גט און האט ניט מוסר מודעא גיווען אוף דעם גט. און האב ניט גירעט קיין דבור וואש זאל פסלין דעם גט. (כא) ביי דעם שליח זאל נישט זיין קיין זאך אין האנט בשעת ער וועט צו נעמען דעם גט. (כב) ער זאל אויש שטעלין דיא הענט אנטקעגין דעם מאן און זאל זייא עפינען. און זאל האלטין דיא הענט אז דער גט זאל ניט ארויש פאלין פון די הענט. דיא הענט זאלין ניט זיין ג' טפחים סמוך לארץ או לשלחן. (כג) דער שליח זאל ניט פ"ר מאכין דיא הענט ביז דער מסדר וועט אים היישין. (כד) דער ב"ד אדער דער מסדר זאל זאגין צו דיא עדות וואש האבין גיחתמנת אוף דעם גט זעט וויא דער מאן וועט אוועקגעבין דעם גט צו דעם שליח לקבלה. (כה) דער מסדר זאל זאגין צו דעם מאן ער זאל האלטין דיא האנט מיט דעם גט העכער ווי דיא הענט פון דעם שליח. (כו) דער מאן זאל זאגין צום שליח. דו יעקב בן נפתלי נעם דעם דאזיגין גט און זיי זוכה אין דעם דאזיגן גט פון מיין ווייבש וועגין רייצא בת זאב הכהן המכונה וואלף און מיט דעם ווערט מיין ווייב גי גט פון מיר און זאל מעגין נעמען איין מאן וועמען זיא וועט וועלין. און דער מאן זאל אריין לייגין דעם גט צום שליח אין דיא הענט. (כז) און נאך דעם זאל דער שליח פ"ר מאכין דיא הענט און זאל אוף הייבין דיא הענט ג' טפחים. (כח) נאך דעם זאל דער מסדר נעמין דעם גט בייא דעם שליח און זאל אים ווידער איבער לייענין מיט דיא עדות. און זאל אים וידער אוועק געבין דעם שליח אין גאנצין. ער זאל אים ניט צו שניידין. אחר זה יכתבו ויחתומו הדיינים (או המסדר ושני העדים) שטר ויתנו ביד השליח:

(וזה נוסחו) בחמישי בשבת בעשרים יום לחדש שבט שנת כו' למנין שאנו מנין כאן כפר זובצאוו. אנחנו ב"ד ח"מ במותב תלתא כחדא הוינא ובא לפנינו ליזר וכל שום וחניכה דאית לי' בן ארי' המכונה ליב וגירש את אשתו רייצא בת זאב הכהן המכונה וואלף ונתן גיטה ביד יעקב בן נפתלי שלוחה לקבלה ואמר לו התקבל וזכי גט זה לאשתי רייצא בת זאב הכהן המכונה וואלף והרי היא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם וקודם מסירת הגט לשליח ביטל הבעל כל מודעי דהוה לי'. ולא הי' שום תנאי בגירושין אלא הן גירושין גמורים. וקרינו הגט קודם נתינתו ואחר נתינתו והי' כשר וכתבנו לה שטר לראי' וזכות בידה. והכל שריר וקיים:

נאם ונאם ונאם וטוב שבשטר הנ"ל יכתוב הבעל עצמו אחר חתימת הדיינים כלשון זה:

אני (ליזר וכל שום וחניכה דאית לי בן ארי' המכונה ליב) העומד היום בזובצאוו מתא דיתבא על נהר (פלוני) גרשתי את אשתי (רייצא בת זאב הכהן המכונה וואלף) בפני ב"ד (פב"פ. ופב"פ. ופב"פ) בלי שום תנאי ובביטול כל מודעי ככל הכתוב למעלה חתימתם אמת והכל שריר וקיים:

נא' ליזר וכל שום וחניכה דאית לי בן ארי' המכונה ליב. והנה עפ"י כ"ז מיד שנתן הבעל את הגט ליד שליח האשה בתורת שליחות לקבלה נתגרשה האשה כאלו הי' נותן את הגט ליד האשה עצמה:

אמנם לרווחא דמלתא לצאת ידי כל הדעות יאמר אחר כ"ז המסדר להמומר. הנה אשתך כבר מותרת לכל אדם. אך לרווחא דמלתא תקח הגט מיד השליח ותחזור למוסרו ואמור להשליח בזה הלשון. דוא יעקב בן נפתלי פיר דעם דאזיקין גט צו מיין ווייב רייצא בת זאב הכהן המכונה וואלף. און גיב איר אוועק דעם גט וואו דוא וועשט זיא גיפינען. און דיין האנט זאל זיין וויא מיין האנט. און דיינע רייד זאלין זיין וויא מיינע רייד און דיין טאן זאל זיין וויא מיין טאן. און באלד וויא דער גט וועט אן קומען פון דיין האנט אין די האנט פון מיין ווייב זאל זיא זיין מגורשת פון מיר און מעגין נעמין וועמין זיא וועט וועלין (און איך בין מקבל אוף זיך בשבועת התורה און אוף מיין חלק לעוה"ב אז איך זאל ניט מבטל זיין דעם גט און ניט דעם שליח):

והנה עפ"י שני הדרכים האמורים למעלה הן בתורת שליחות לקבלה והן בתורת שליחות להולכה ודאי דהגט כשר. אך יוכל להיות שיש עוד איזה פקפוק קצת. לכן לרווחא דמלתא מן המובחר. יאמר עוד המסדר להמומר הנה אשתך כבר נתגרשה ומותרת לכל אדם. אך לרווחא דמלתא תמנה את השליח הנ"ל בפני עדים שיהי' הוא סופר לכתוב הגט לאשתך בק' ליובאוויטש בכל כתב שירצה אפילו בכתב גימאשכ"ט (וחלילה ללמוד מזה להקל לכתוב גט בכתב גימאשכ"ט אפי' במקום עיגון. דשאני הכא. דהגט כשר בלא"ה עפ"י שני הדרכים הנ"ל. אלא דאין עושין זה רק לרווחא דמלתא) ויבקש את השליח שיבקש בשבילו בק' ליובאוויטש שלשה אנשים היינו את דוב בן יעקב ואברהם בן [...] ויוסף בן מאיר ושנים מהם יחתומו על הגט בכל כתב שירצו וגם ימנה המומר את השליח הנ"ל שאחר כתיבת וחתימת הגט הנ"ל בק' ליובאוויטש ע"י העדים הנ"ל יקבל השליח הנ"ל את הגט ויתן אותו ליד אשתו הנ"ל. וגם יכתוב המומר אגרת ויחתום בכתב ידו או במסירת קולמוס ליד העדים מליובאוויטש שיחתומו על הגט שיכתוב הסופר שהוא השליח הנ"ל. והלשון שיאמר המומר להשליח כשימנה אותו להיות סופר. וגם הלשון שיאמר לו כשימנה אותו להיות שליח ליתן הגט לאשתו הכל מובן מתוך נוסח השטר שיתנו העדים ביד השליח הנ"ל לראי' אשר בפניהם מינה אותו להיות סופר ושליח:

(וזה נוסחו) בפנינו עדים ח"מ אמר הבעל וכל שום וחניכה דאית לי' בן בזה הלשון הערט צו אתם עדים (פלוני ב"פ ופב"פ) פ"ר אייך בעט איך דיך משה זאב וואלף בן יצחק אז דוא זאלשט שרייבין אין ליובאוויטש איין גט פטורין כשר בכל כתב שתרצה אפילו בכתב גימאשכ"ט לגרש בו את אשתו רחל בת און זאלשט שרייבין אים לשמי ולשמה ולשם גירושין און אפילו כמה וכמה גטין ביז איינר וועט כשר ווערין כדת נאך דער דעה פון דעם מסדר בין בכתיבה ובין בחתימה. און אוך בעט איך דיך אז דוא זאלשט בעטין פון מיינט וועגין אין ליובאוויטש את דוב בן יעקב. ואברהם יחיאל בן ישראל. ויוסף בן מאיר אז שני אנשים פון דיא דרייא אנשים הנ"ל זאלין זיך חתמנן אוף דעם גט הנ"ל לשמי ולשמה לשם גירושין. אזו וויא איך שרייב צו זייא איין בריוו. און דיך בעט איך און מאך דיר פ"ר איין שליח לגירושין במקומי ובחריקאי אז דוא זאלשט נעמען דעם גט כשר הנ"ל לאחר הכתיבה והחתימה. און זאלשט אים געבין ליד אשתי אז זיא זאל מגורש ווערין פון מיר מיט דעם גט הנ"ל און מותר ווערין לכל אדם. ותהא ידיך כידי ועשייתך כעשייתי ופיך כפי ודבורך כדבורי ממש. און איך גיב דיר רשות צו מאכין איין שליח אחר במקומך ליתן הגט הנ"ל ליד אשתי בכל מקום שהיא ואפילו בלא אונס כלל. ותיכף שיגיע הגט לידה מידך או מיד שלוחך תהא מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם. ואתם פב"פ ופב"פ הוו עדים על כל הנ"ל ולראי' באנו על החתום היום יום וכו':

נא' ונאם וחותמים שני העדים שאמר בפניהם ככל הנ"ל. (וזהו אגרת מהמומר בעצמו אל העדים) על שטר הנ"ל למטה או מעבר לדף אני הח"מ מבקש את דוב בן יעקב ואברהם בן פ' ויוסף בן מאיר צווייא פון אייך דרייא מליובאוויטש אז זייא זאלין זיך חתמנן אוף דעם גט וואש עש וועט שרייבין הסופר מלאדי אפי' אוף גימאשכ"ט לגרש בו את אשתי און זאלין זיך חתמן לשמי ולשמה לשם גירושין בכל כתב שירצו אפילו גימאשכ"ט ואפילו כמה וכמה גטין ביז איינר וועט כשר ווערין כד"ת. ולראי' באתי עה"ח יום הנ"ל פה זובצאוו נאם המגרש בפנינו עדים ח"מ חתם א"ע וכל שום וחניכה דאית לי' בן בח"י ממש (ואם אינו יכול לחתום ימסור הקולמוס ויכתבו בפנינו עדי' ח"מ מסר הקולמוס ליד פב"פ) ולראי' באנו עה"ח יום הנ"ל נא' ונא' נוסח מינוי ש"ק שלא בפניו (מס"ס ג"פ סי' רע"ו רע"ז) תמנה האשה איש א' שמכירתו במקום שהבעל שם שיהי' ש"ק. ואם אין לה מכיר במקום הבעל תוכל למנות אף שאין מכירתו ותאמר בפני ב"ד דפה שבעירה בזה הלשון:

הערט צו ב"ד פר אייך בין איך ממנה את פב"פ (או פב"פ) שהוא (שהם) במקום פ'. אז איינער פון דיא צווייא זאל זיין אשליח במקומי ובחריקאי לקבל ולזכות לי גט מיד בעלי יצחק דמתקרי אליהו בן יוסף הכהן בכל מקום שיתננו לו ותהא ידו כידי ועשייתו כעשייתי ומיד כשיגיע הגט מיד בעלי לידו (של א' מהם) אהי' מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם:

והב"ד של מקום האשה יעשו שטר ממינוי זה. וזה נוסחו:

בפנינו ב"ד ח"מ בכך בשבת כו' לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בפ' מתא מנתה האשה פב"פ איש להיות שליח לקבל גיטה מיד בעלה פב"פ וכך אמרה לפנינו ב"ד ח"מ הערט צו ב"ד פ"ר אייך בין איך ממנה את פב"פ שהוא במקום פ' ער זאל זיין אשליח במקומי ובחריקאי לקבל ולזכות לי גט מיד בעלי פב"פ בכל מקום שיתננו לו ותהא ידו כידי ועשייתו כעשייתי ומיד כשיגיע הגט מיד בעלי לידו אהי' מגורשת ממנו ומותרת לכל אדם. ומה שנעשה בפנינו כתבנו וחתמנו לזכות ולראי' על מינוי שליחות קבלת גיטה ושריר וקיים. ראובן דיין. שמעון דיין. לוי דיין: