סימן ה

הר"י מהארקי כ' שאצל הרב המפורסם המנוח ר' יעקב מאמציסלאב אירע מעשה שכתבו בג"פ שם אבי' יהודה ליב שכן נמצא בכתובה ועלה לתורה ה' חדשים בשם זה. ואחר כתיבת הגט אמר ששמו ארי' ליב והתרה אותם הבעל שהגט פסול וכן נתוודע ששמו ארי' לייב. וצוה הר"י ז"ל לכפותו ליתן גט אחר (וכמ"ש בסי' קיט ס"ו בהג"ה) וכש"כ בכאן שמדעתו ונתן עיניו בממון שיקבל ממנה שכופין אותו. אלא די"ל דהגט כשר. במרדכי בשם אבי"ה כ' די"ל דאי לא נזכר שם האיש ואשה כלל בגט וכש"כ בשם אביה הובא בהג"א ר"פ כל הגט. וגם הב"י הביא סי' קכ"ט דעת אבי"ה שהוא כשר וכ' עלי' אבל אבי"ה כ' שהוא כשר וידוע בכללי הפוסקים שבמקום שכותב אבל תופס דברי' לעיקר. עיי' ב"י סי' ע"ד בד"ה אבל הרי"ף כ' האידנא כו' וכן יש להוכיח מגמרא קדושין (ט.) בשטר כיצד כ' לה הרי את מקודשת לי. וכן הוא בטוש"ע סי' ל"ב וא"צ להזכיר שמה. ומה דאשה מתקדשת בשטר הוא מדכתיב ויצאה והייתה מקיש הוי' ליציאה (שם ה.) ואם הי' מוכרחים לכתוב שם האשה בגט הרי גם בקדושין דילפינן מגירושין הי' צריך להזכיר שמה אלא ודאי שא"צ לכתוב שמה בגט ועיי' תשובת רשב"א שבב"י סי' ל"ב דאפשר דכותב בתך פ' מקודשת. וכ"כ בד"מ שם אות א' כ' הה"מ פ"ג מה' אישות דצריך להזכיר שמה בשטר קדושין כמו בגט ולדבריהם צריך להזכיר שמו ושמה בגט דאוריי'. אבל להב"י י"ל דבגט א"צ להזכיר אלא מפני התקנה. ואם שינה פסול כמו כל המשנה ממטבע שטבעו בגיטין. ועיי' ש"ג פ' השולח ב' דעות בשינה שם אבי' בגט. ועיי' טור סי' קכ"ט. עיי' פסקי מהרא"י בשם חכם להתיר בשינוי שם אבי' וכש"כ בזמנינו שאין נק' ע"ש אביו אלא ע"ש מקום דירתו או ע"ש חותנו: