סימן לד

אשה שהפילה ג"פ רצופים ואח"כ ילדה ב"פ (ומתו אחר חצי שנה) וחזרה והפילה. לכאורה אי נדמיי' לשור המועד לא חזרה לתמותה אא"כ לא נגח ג"פ. אך י"ל התם מדאורייתא. ע' תוס' פ' כיצד הרגל אמשנה איזהו תם. משא"כ וסתות. וה"ה הפילה. רק מדרבנן. ועוד הכא עקרתי' במעשה שילדה בטוב. עדיף מעקירה דלא נגח. ויש לדמות לרמ"ת ג"פ ובבדיקת שפופרת שלא מצאה כלל ג"כ הותרה דאמרי' נתרפאה. ע' ס"ט סי' קפ"ז סק"ו שיש ב' דעות אם אח"כ נאסרה ע"י פ"א או דבעינן ג"פ. וי"ל דהכא יש להחמיר טפי. משום דהתם י"ל שע"י שלא ראתה תלי' דמן הצדדי' הוא כו' ע"ש. ובש"ע רבינו שם. וצ"ע:

וגם דהכא הוא ביטול מ"ע דאורייתא. ולא לתהו בראה כו'. וכיון שכבר הוחזקה ג"פ יש להחמיר אח"כ אפי' בפ"א. מיהו כ"ז מדין הש"ס ופוסקים. אבל הב"ש ססי' קנד כ' בשם הריב"ש שחכמי הדור העלימו עין בעניני הזיווגים ע"ש: