סימן כט

ע"ד אשה הנק' חיענא שהיו"ד מורגש במבטא. מ"מ נראה די ביו"ד א' דהא חיה ג"כ היו"ד מורגש במבטא וכותבי' יו"ד אחת. אע"ג דבב"ש גבי חייא בש"א כ' דה"ט משום דחיה לה"ק משא"כ ל' ארמי. וא"כ ל' לעז יש לדמות יותר ללשון ארמי. כמ"ש מהרא"י הובא בש"נ גבי רייץ ובט"ג שם. מ"מ בט"ג גבי שם חייא כ' ולענ"ד לענין היודי"ן לאו בהא תליא מלתא אלא במבטא שאם החי"ת בחירק יש לכתוב ב' יודי"ן כו'. וא"כ בנ"ד שהחי"ת הוא בשוו"א סגי בחד יו"ד. וכ"כ בפי' בט"ג בש"נ אות רי"ש סק"ג בענין ריינא שאם נק' הרי"ש בציר"י יש לכתוב רינא בחד יו"ד. ומשמע ודאי כשהיו"ד נרגשת במבטא דעלה קאי. ומיהו ק' על הט"ג בשם סאייה דכותבין בשני יודי"ן הגם דהנקודות דומות לשם חיה. אע"כ צ"ל החילוק בין לה"ק לשאר ל' וכמ"ש הט"ג עצמו בש"נ אות פ' סקי"ד גבי פיי"א וכמו אייא מארי. וע' בגמ' פ' המגרש דפ"ה ע"ב גבי די תיהויין תלתא יודי"ן רצופים:

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.